פרצי זעם בילתי נשלטים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/05/2003 | 17:38 | מאת: אורן ז

שלום אנא עיזרו לי! אישתי מתפקדת כאישה למופת עד אשר - היא עייפה / רעבה / מישהו העיר לה הערה כלשהי (במיוחד בנושא תיפקודה טיפול בילד בבית וכו') במקרה כזה היא ניכנסת למצב רוח קיצוני הכולל צעקות רמות במיוחד קללות זריקת חפצים מכות יריקות וכו'. היא מסרבת לפנות לכל עזרה פסיכולוגית תודה אורן

22/05/2003 | 00:31 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אורן שלום ראשית היית ממליץ לך לבדוק איתה אפשרות לייעוץ זוגי. בד"כ קל יותר לשכנע לנסות נתיב כזה כי הוא פחות "מאשים" את הצד השני ונתפס כמשהו משותף לשיפור הזוגיות. אם אשתך מסרבת לקבל טיפול מכל סוג יש לך רק שתי אפשרויות. לחיות עם זה כפי שזה או לבחון האם אתה רוצה להמשיך ולחיות בבית אחד עם תגובות שכאלה. אולי אם יהיה ברור שהמשך התגובות הללו עלול גם לגרום בטווח הקצר או הארוך גם לסיום הקשר, משהו ישתנה. בברכה ד"ר אורן קפלן

22/05/2003 | 02:03 | מאת: ורדה

אורןשלום שנים לקח לי עד שהצלחתי לפתור מה קורה כשאדם הקרוב אליך זועם זועק שובר והורס דברים. בהתחלה החזרתי כמו במילחמה,אחר היתי בוכה ניפגעת,אחר היתי חסרת אונים,וגם הלכתי לטיפול,הוא הלך לטיפול ,וכלום לא עזר. הוא המשיך בכל הזדמנות "קטנה" לעשות אותו דבר. עד שיום אחד אמרתי עד כאן.ושיכנעתי אותו שאני מאד רוצה להבין מה קורה לו באותו רגע קשה שהוא עובר .ואני עומדת על כך שמטרתי בחיים היא לשמוע ולהקשיב למצוקה שלו העמוקה ביותר ולעשות ככל שאוכל לשנות את תגובותיי ולהגמיש את עמדתי. לקח לי תקופה ארוכה. בכדי להשיג את אמונו בי בכוונות הכנות וכו' . לבסוף הסביר לי- שתגובותיי אליו משפילות.הוא הרגיש מושפל מההערות ומהתקשורת שלי אליו ומחוסר ההבנה .הכעס והשפלה =זעם ואלימות. תן הבנה כבוד =רגוע הוא היה חייב לצרוח כדי שאשנה את היתנהגותי. והיום כשנה בערך לאחר המון שיחות והמון "טעויות"מצידי, וכבוד והערכה אליו ,ודיבור בגובה העיניים . הוא הרבה יותר רגוע. בהצלחה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית