שנת לילה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/05/2003 | 23:21 | מאת: יעל

יש לי ילדה בת שנה וחודשיים, היא הולכת לישון מתי שהיא רוצה וזה מאוד מגביל אותנו לעשות דברים בבית משום שהיא כל הזמן רוצה שנשחק איתה ונהיה איתה. החלטנו לסים לה גבולות, חברים אמרו לנו שניתן לה לצרוח במיטה כמה לילות והיא תבין שאין לה ברירה. מחוסר רצון ניסו זאת, הילדה כל כך התמרדה ורצתה לצאת, כך שהיא פשוט דחפה אצבעות לפיה כדי להקיא, ובאמת הקיאה על המיטה, החלפנו לה סדינים... אבל לא החזרנו אותה יותר, נשברנו, הרגשנו שאנו פשוט עושים לה עוול, ממש טראומה. היא גם לא הסכימה לדבר עם אביה שהוא שהה איתה רוב הזמן בחדר בזמן שזה קרה ( לא רצינו שתרגיש שהיא לבד) היא פשוט הייתה איתו "בורגז" במשך כול היום, לא הסתכלה עליו ולא שחקה איתו. אנחנו מאוד רוצים להכניס אותה לסדרים, אבל לא רוצים לגרום לה לסיוטים, היינו שמחים לדעת כיצד ניתן לעשות זאת. בברכה יעל.

19/05/2003 | 20:22 | מאת: ד"ר אורן קפלן

יעל שלום נשמע שמתחולל מאבק כוחות רציני אצלכם בבית ובסיבוב הראשון שני הצדדים הפסידו. זה לא אומר שאי אפשר להגיע לנצחון משותף בשלבים הבאים. הרעיון להציב גבולות ולהכניס את הילדה למיטה בשעה סבירה הוא רעיון מצוין וטוב לכולכם. במידה והילדה ישנה בצהרים קחו בחשבון שזה משפיע על שעת השינה בלילה. אין צורך למנוע שנת צהרים אבל אפשר להקדים אותה ולדאוג שתתעורר ממנה מוקדם כך שתהיה מספיק עייפה בערב. בשלב ראשון אפשר לנסות לשים את הילדה במיטה ולהשאיר אור דולק, לשיר שירים, לשים מוסיקה ולהיות איתה כחצי שעה לפני השינה. במהלך הזמן לכבות את האור, ובהחלט סביר שמתישהו תצטרכו גם להתמודד עם בכי ומחאות. סביר להניח שאחרי יומיים שלושה של מאבק העניין יכנס לשגרה ויהיה הרבה יותר קל. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית