צריכה עזרה - אהבה נכזבת

שלום ד"ר אורן . אני בת 32 גרושה +2 ילדים . מזה 4 אני בקשר עם אדם בן 47 , קשר שהתחיל כאהבה עצומה ,יפה ,הוא היה נשוי כשהכרתי אותו ועזב ביית למעני. כיום הוא כבר חי 4 שנים ללא גט מחוץ לביית. הוא פוטר לפני 3 שנים מעבודתו כמנהל בכיר בחברה מוכרת ופשוט השתנה ללא הכר. הוא התחיל לזלזל בי ,לפגוע בי ,באיזשהוא שלב הוא אף חזר הבייתה למשך חודש ושוב חזר אליי. מאדם שנתן לי את כל כולו - אוזן קשבת ,בטחון ,אהבה ,טיולים לחו"ל ,עזרה כספית כשצריך , (למרות שאינני צריכה עזרה זו), הוא הפך לאדם אחר לגמרי - מדוכא ,עצבני ,גס רוח , מזלזל בי ללא הרף,הוא כל הזמן טוען שאני כופה את עצמי עליו - ובכל זאת -אנחנו לא יכולים האחד בלי השני. אני חושבת שזו אני שיותר אוהבת בקשר והוא התקרר מזמן..., הוא אפילו הגיע לשלב שהוא הרים עליי ידיים (כן כן ,,,זה קורה במשפחות הכי טובות),ויש לו משפט בגין זה ,ובכל זאת ויתרתי לו וחזרתי אליו. מיותר לציין את המתח הנפשי הרב שבו אני נמצאת - הפחד שהוא יעזוב אותי,האובססיה שלי אליו. שאלתי היא כזו:כשאני נמצאת איתו - אני רגועה ושלווה ובכל זאת חושבת כמה הוא אדם דוחה ,וכמה שהוא קמצן וכמה שמגיע לי יותר ,ויש ימים שאני פשוט אומרת "מה אני עושה איתו? ,ואפילו הסקס שהיה בשמיים כבר לא קיים כי יש כל כך הרבה משקעים . וכשהוא עוזב אותי - כמו עכשיו שכבר שבוע הוא לא מתקשר וסגר את כל המכשירי טלפון (חוץ מזה שאתמול הוא התקשר לשאול מה ענינים ושיחקתי אותה קצת קשוחה,,), בקיצור כשאני לא לידו - אני פשוט משתגעת , אני לא מתפקדת עם הילדים ,לא בעבודה , יש לי דפיקות לב ואני לא מסוגלת לשון בלילה ,אני בוכה המון ,ורק רוצה שהוא יבוא וייתקשר ויאהב אותי . סליחה על אורך השאלה , אבל ,איך אתה מסביר את ההתנגשות הנוראית הזו בין ההגיון והרגש ? איך אתה מסביר את האובססיה הזו אליו.? אני פשוט לא רואה את חיי בלעדיו. יש לציין שניסיתי טיפול פסיכולוגי והמליצו לי גם על "סרוקסאט - אבל ללא הועיל . חן חן לך על תשובתך אדוה

אדוה שלום אכן קשה להסביר את הניגוד בין ההגיון לרגש. לפי תיאורך עליך לעזוב את אותו בן זוג, ומוקדם ככל הניתן. חסד נעוריו לפני שנים כאשר הכרתם כבר לא עומד כיום כאשר את מכירה את אישיותו האמיתית, אלא אם תיאורך אינו הסיפור המלא, ובהחלט יתכן שכך המצב. לאור זאת, החלק הרגשי עליו את מדברת והמשיכה אליו אינם קשורים באמת אליו אלא לחלקים פנימיים שלך. אולי את מרגישה שמגיע לך להיענש על משהו. אולי את זקוקה לכאב. אני לא אומר זאת בציניות או בכוונה לקנטר אותך, אלא ברצינות מלאה. מדובר פעמים רבות בתהליכים לא מודעים ויתכן שאינך מבינה באופן מלא את מקור המשיכה שלך אליו. אני מתאר לעצמי שיש גם מספיק דברים חיוביים באותו אדם כי אחרת לא היית נמשכת אליו מלכתחילה. עם זאת, כנראה שאת לא במצב מתאים לשפוט את כל התמונה ולצאת מהתרחיש הבעייתי שקורה לך כיום. במצב כזה בהחלט כדאי שתקבלי עזרה פסיכולוגית ולא רק תרופות. בברכה ד"ר אורן קפלן