מתחים ובילבול

שלום אני בחורה בת 30+ סובלת מספר שנים מנוירוופיברומטוזיס - לצערי אין כיום פתרון לתופעה ואני חיה במסע עינויים קרוב ל-20 שנה. לא שמעתי על אנשים בארץ שסובלים מבעיה זו ברמת החומרה שלי - זו או אחרת אני לא יוצרת קשרים - פחד מדחייה הביטחון שלי גם ככה לא הכי בשמיים וזה לא ממש עוזר לי, להיפך זה גורם לי להרגיש עוד יותר מסוגרת. לאחרונה אני עוברת תקופה מאוד מוזרה אני קמה כל בוקר עצבנית ללא סיבה עם פרצוף חמוץ לכל העולם אין לי חשק לכלום ואני במן בועה כזו ללא מוצא אני לא רואה כל פיתרון ולא מצליחה לחשוב על כלום ממש על כלום כאילו המח עובד על ריק זה בטח נשמע מוזר החיים שלי תקועים ואני לא עושה איתם כלום אני יודעת שהזמן לא הולך לטובתי ואני מאוד רוצה להתקדם בחיים אבל לא יודעת איך אני פשוט תקועה השאלה שלי האם יש קשר לבעייה שיש לי, אולי זה יושב על איזה עצב בגוף שגורם לי להיות במתחים האלה ובחוסר סבלנות הזו. אנא עיזרו לי אם יש כאן מישהו עם בעיה דומה

שלום בעיות רפואיות אינן מנותקות ממצב נפשי. יתכן שבעייתך משפיעה על המצב הרגשי גם מבחינה פיזיולוגית ובוודאי שתוכלי לקבל על כך תשובה חד משמעית מהרופאים המטפלים. עם זאת, בלי קשר לעובדות אלו, עצם קיום המחלה, בעיקר אם מדובר במחלה כרונית, משפיע על מצב הרוח, הקשרים החברתיים, הביטחון העצמי ועוד. כל אלו משפיעים על החוסן של הגוף וכאן מגיע פעמים רבות שוב הצד הפיזיולוגי שכן נוצרות רגישיות רבות יותר וקושי עם התמודדות עם מחלות. בברכה ד"ר אורן קפלן