טיפול

ד"ר אורן קפלן שלום, רציתי לשאול את דעתך בשאלה שאולי תשמע טריווילית וטיפשית אך מאחורי שאלתי עומד דבר מה. רציתי לשאול מדוע לדעתך בביקור אצל פסיכולוג יש קו מנחה שכל מטופל לא יראה את המטופלים הבאים אחריו. אפילו שהמטופל נניח יודע שיש אחריו עוד מטופל, יש שמירה על כך שהאחד לא יראה את השני. מה עומד לפי דעתך מאחורי רעיון זה?

מיכל. בתור מטופלת חשובה לי הפרטיות שלי. נניח ואני הולכת לטיפול, ואף-אחד לא יודע? הסיכוי שאני מכירה את מי שמגיע אחרי/לפני קיים, לא? העניין הוא שמירה על פרטיותו של המטופל. ומתן אפשרות להרגיש נוח יותר בעת הגעה לפגישה או בסופה של פגישה. ככה אני רואה את זה מזווית של מטופלת. אם יש עוד אלמנטים מהצד של המטפל - יהיה נחמד להכיר אותם.

מתוך תשובתך הבנתי שחשובה למטופל הפרטיות וזו אני מניחה הסיבה לרעיון. אם היית רואה מטופל אחר במקרה לאחר שעת הטיפול שלך, האם זה היה מפריע לך? כמו כן, אם חבר/מכר שלך היה פונה לאותו מטפל שלך האם זה היה מפריע לך? אם כן ו/או לא מה הסיבה לכך (כמובן תשובה כנה)?

מיכל שלום ראשית זה לא עיקרון המשותף לכל המטפלים. אישית אני משתדל לקיים את העיקרון הזו משתי סיבות. האחת היא כדי לשמור על הפרטיות של המטופלים שלי. שנית זה מאפשר לי שהות מספיקה למנוחה ומחשבה בין הטיפולים כדי שאוכל להגיע רענן לפגישה הבאה. בברכה ד"ר אורן קפלן

אני חושבת שיש רגישות גדולה במיוחד כאשר מדובר בטיפול.. אין לי כל ספק שאותה 'זוהרת' תעורר אצלי אותו רגש רדום או רדום למחצה, או גם ער, שאני לא שווה, ושבטח המטפל מתבעס לקבל אותי לטיפול. אולי מסריחה. אולי דוחה. אולי מגעילה. בעצם, אם אני חושבת על זה עכשו, אני גם נוטה להרגיש מגעילה ומלוכלכת סתם ליד נשים מאד אלגנטיות... דפוקה כבר אמרתי?

נכון. טיפול מהווה איזושהי פינה קצת שונה עבור המטופלים. עולם בתוך עולם. עכשיו אמרת... :-) וזה העלה אצלי עוד שאלה (ואת ממש ממש לא חייבת לענות) - את מביאה את המחשבות האלה לטיפול? יש משהו אנוכי בלהיות מטופל, לא? כולנו פספסנו את הזווית הנוספת שהעלה ד"ר קפלן.