אמא שלי בדכאון!

שלום רב! אמא שלי התאלמנה מאבא שלי לפני 6 שנים וכבר אז החליטה שהיא לא תרצה להכיר אף גבר.במשך השנים היא הבינה כי הבדידות לפעמים משתלטת על חייה אבל היא מילאה את זמנה בטיולים שונים לחו"ל ובעזרה עם הנכדים.בשנה האחרונה חלה תפנית בחשיבה שלה והיא יותר נפתחה לנושא ההכרות.לפני 3 חודשים הכירו לה מישהו מארצות הברית - אדם שחי שם כבר 30 שנה אבל טוען שאם הוא ימצא אישה נחמדה הוא יחזור ארצה. הם דיברו בטלפון חודשים והוא הגיע לארץ לפני 3 שבועות.כנראה שאימי עשתה שרשרת טעויות בנוסף לכך שאולי היא פשוט לא מצאה חן בעיניו.כנראה שהוא כן מצאה חן בעיניה. אציין כי ה"בחור" בן 70 גרוש כבר פעם שלישית עם המון נסיון בקשרים עם נשים.מתברר שהוא מאוד השמיץ את התנהגותה והיא כרגע חיה במין תחושה של דכאון, ריקנות.זה מדאיג אותי מאוד למרות שאימי אישה חזקה מאוד שאיבדה בעל ב-4 ימים ממחלה קשה.המלצתי לה לנסוע לטיול לחו"ל ולחשוב על אפשרות של עיסוקים.אבל היא טענה לדבר אחד "החיים שלי ריקים".אני הולכת לעשות לה שיחה מאוד רצינית בנושא אבל חסר לי מילים על-מנת שאוכל לשכנע אותה אפילו לפנות לכמה שיחות.אציין שהיא אישה מאוד בריאה נפשית. אבקשכם תשובה מהירה.תודה ילי

ילי שלום ראשית צריך לקבל את הדיכאון והאכזבה של אמך. היתה לה כנראה תקווה שמשהו ישתנה בחייה ומסתבר שהתקווה היתה לשוא. זה טבעי שהיא תגיב בצורה קשה וצריך לתת לה כמה ימים או שבועות לחזור לעצמה. אני חושב שאת נוהגת נכון בכך שאת מעודדת אותה לפעילות ולהמשך החיים. מצד שני אל תבהלי מתקופה של שפל, אלא אם את רואה שהדברים מתדרדרים באמת לדיכאון קליני ואז יש להפנותה לטיפול מתאים. בתקופה זו חשובה מאוד התמיכה המשפחתית. כמו שאת כותבת אמך בריאה מאוד נפשית ואם זה כך היא תתאושש ותעמוד בחזרה על הרגליים. בכל מקרה, במידה ואתם מודאגים או שהיא מוכנה לכך, אפשר להציע לה לפנות לכמה פגישות עם פסיכולוג. בברכה ד"ר אורן קפלן