סיפור חיים!!!!
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכם אני רוצה לספר לכם סיפור חיים. טוב אז החיים שלי בן למשפחה חסרת אמצעים אמא חולה נפשית ואבא בלי מקצוע גדלתי ולמדתי בחיפה עד כיתה ז כיתה ז זה היתה התקופה הכי טובה בחיים שלי בלי דיכאונות בלי הפרעות בלי כלום הכל היה טוב הייתי ילד שכולם אהבו בתיכון הייתי הכי מצטיין בכדורגל הייתי הכי מקובל בחברה הייתי ילד מאוד חברתי שאהב להצחיק את החברה חכיין מעולה זה היתה השנה הכי טובה בחיים שלי לאחר מכן מתחילים השנים המגעילות אני מחליט החלטה ללכת לפנימיה בגלל שהייתי חוזר מבית ספר ולא היה לי אף פעם אוכל מוכם תמיד הייתי צריך להכין הכל לעצמי ולנקות כל הזמן אז החלטתי כמו אחים שלי ללכת לפנימיה כי טענו שטוב להם שמה אבא שלי שלח את אחיי לפנימיה טובה אני מצטער עד היום שלא הלכתי לשם זה היתה טעות חיי בקיבוץ הם עשו שם חיים והבנתי שפנימיה זה אז החלטתי ללכת לפנימיה כמובן שנכנסתי לדיכאון בגלל שנזכרתי כל הזמן בתקופה הטובה שלי ושמה היה כזה לא היתה אוירה כמו שהרגשתי בתיכון שהייתי היה לי חברים שם אבל לא הסדרתי עם כולם אז החלטתי אחרי שנה לעזוב הביתה באותה תקופה בעלה של סבתא שלי נפטר והוא לא היה בעלה אז אבא שלי שאל אותי רק מרצוני אם אני רוצה לעבור לגור איתה אז אמרתי למה לא יש חדר לבד סבבה טוב אז במקום להמשיך בתיכון רגיל שהייתי עשיתי עוד פעם את טעות חיי החלטתי לעבור לבית ספר מקצועי עמל לא למדתי שם כלום רק עובדים למדתי שנה אחת לחינם כי בהתחלה חשבתי מה תתן לי בגרות אני ילך ללמוד מקצוע אז עברה שנה ותכננתי לעזוב אבל ניפתחה בבית ספר מגמת מחשבים אז אמרתי יאללה אני ישאר מחשבים חבל על הזמן נשארתי כל היום ישבנו ליד המחשב לפעמיים למדנו לפעמיים לא גם באותה תקופה סבלתי מדיכאון ממושך שבסוף ניצחתי אותו בלי עזרה נפשית לבד עם עצמי יצאתי מזה זה היה הרגשה כלכך טובה והרבה הקלה הייתי באותה תקופה ילד מאוד מסוגר עם עצמי הלכתי לעבוד במפעל וקניתי מחשב חשבתי אני הולך ללמוד מחשבים לא אולי אני יהיה איש מחשבים אבל סתם בית ספר עלוב בקושי לומדים שם ולא לומדים שם לבגדות בכלל טוב דבר אחד טוב יצא באותה תקופה המגעילה שקניתי מחשב עבדתי חודשים בשביל זה וקניתי בכוחות עצמי שאני ילד בגיל 16 מחשב הכי טוב טוב הסתימה לה עוד תקופה שהלטתי לעזוב לבית ספר פרטי שאני לומד בו היום עבדתי כל החופש ומימנתי לי את הלימודים כי חשבתי הרבה על הנושא בגרות פתחתי את השנה בצורה מציונת עם מגמת מחשבים והקבצות של 5 יחידות של אנגלית ומטמתיקה אז עוד פעם נכנס בי השד הזה ההפרעות הנפשיות שגם היום אני סובל מהם ולא מוציא להם תרופה במשך כבר 4 חודשים אני סובל מהפרעות נפשיות חזקות ביותר פניתי לעזרה מקצועית הושיטו לי יד לעזרה ולא הסכמתי לקבל כדורים כי הפסיכיטרית אמרה לי כל מיני דברים טובים שגרמו לי לשנות את דעתי וללכת היא גרמה לי להרגיש טוב עם עצמי נתנה לי כדורים לא שתיתי בזמנים הנכונים רק מתי שהיית עצבני זה לא היה טוב המשכתי להרגיש רע ולא פניתי לעזרה שבוע שבועיים וזה לא עובר רציתי לבקש מאבי שיקח אותי אליה אבל הוא אמר תלך לבתי חולים לחולי רוח עכשו מה שהכי מסקרן אותי האם יש לי מחלת נפש כמו אמא שלי שסובלת גם מזה היא מאושפזת בבית חולים יכול להיות שזה בגנים שלי איתה כי אני ממש דומה לה אבל אני אומר לכם אני לא מצליח להיות רגוע בראש אני חושב על על דברים שלא נורמליים הכל מפריע לי אני מגזים במחשבות חושב הרבה כמעט כל היום אני מעסיק את המוח שלי במחשבות רעות בחיים לא חשבתי שזה יחזור אבל הפעם חזק שיגעון לא דיכאון נמאס לי כבר מהחיים האלה למה לי זה קורה אני לא נורמיל חשבתי ללכת לשייטת לעשות בגרות מלאה אבל כל חלומותי התנפצו בגלל שהמוח שלי נגנב וחושב רק על שטויות יש לי כאבים בראש כל יום חזקים כאבים בבטן כל דבר שאני רואה מתחילם לחרוץ לי שטיות בראש אני חושב על דברים שהם לא נורמליים נראה ילשאני חולה נפש מה לעשות?
ד שלום כתבת הודעה ארוכה עם פרטים רבים על עצמך והדבר העיקרי שבולט לי מההודעה שאתה מתלבט בהרבה דברים ושכנראה איך לך כתובת מספיקה כיום שתוכל לשוחח עימה ולפתור חלק מהשאלות שעימן אתה מתלבט. זה טבעי שאתה מוטרד משאלת מחלת הנפש לאור הרקע המשפחתי שתיארת. עם זאת, ברור שגורלך לא נחרץ רק בגלל שגדלת לאם חולה. חשוב שתהיה במסגרת ייעוצית כלשהי שבה תוכל לקבל חיזוק ומקום לעצמך ולרגשות ולמחשבות שעולות. מטבע הדברים המסגרת של האינטרנט לא יכולה להיות מקום כזה כי היא אינה מאפשרת היכרות של ממש. נסה לשוחח על כך עם מישהו שקרוב אליך או ליועץ מקצועי מסביב ובקש להגיע לטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן