דיכאון

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/05/2003 | 07:47 | מאת: מיקי

שלום. אני בת 28, אמא לשני ילדים - ילדה בת 3 וחצי, ואת הבן ילדתי לפני 7 חודשים. לפני שנה עברתי לגור במרכז, בניגוד לרצוני, מכיוון שבעלי עובד באיזור. אני מרגישה שאני שוקעת לתוך דיכאון ואני לא יודעת מה לעשות! זה לא שאני לא מתפקדת - אני מטפלת בילדים, אני לומדת תוך כדי, אבל אני מוצאת את עצמי מותשת, בלי כוחות, בלי חשק לעשות שום דבר. לפעמים אני פתאום פורצת בבכי היסטרי, או סתם דמעות שזולגות להן מעצמן. זה מתסכל נורא! אני לא מצליחה לצאת מזה! אני יודעת שיש לי יותר מידי לחץ כרגע, אבל אין לי שום דרך להוריד מעליי חלק מהדברים, אין לי שום סיכוי לחזור לגור איפה שאני רוצה, ואני מרגישה תסכול נוראי! איך יוצאים מזה???

04/05/2003 | 16:06 | מאת: ד"ר אורן קפלן

מיקי שלום חשוב מאוד שתטפלי בעצמך ולא תתני לדברים להתדרדר. יתכן שטיפול פסיכולוגי ממוקד יוכל לעזור, אך אם הדברים עמוקים צריך לקחת בחשבון שזה יכול גם להיות תהליך ממושך יותר. החיים זימנו לך מצב שכנראה אינו בר שינוי ברמה המעשית של מקום המגורים. צריך לראות כרגע כיצד מתמודדים עם המצב ומספקים לך כלים להתמודדות טובה יותר. במידת הצורך ניתן אפילו לקבל טיפול תרופתי, העיקר לא לתת לדיכאון להשתלט עליך. אם תרצי הכוונה לפסיכולוג באזור המרכז כתבי אלי מייל ע"י הקלקה על שמי ואנסה להפנות אותך. יש כמובן אפשרות גם לפנות לקופת חולים. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית