בהמשך לחלומות קשים

ד"ר אורן קפלן שלום רב. לא התייחסת לחששותי שתיארתי בהודעתי הקודמת: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=6&i=408533&t=408533 האםאכן זוהי הדרך לשיגעון? האם אי-טיפול יכול להביא לידי הדרדרות במצבי ואיבוד שפיותי עם הזמן? במצבים שבהם החרדה רבה, אני מרגישה מאוד מוטרדת, במסיבות למשל, הרעשים מכניסים אותי עוד יותר לפאניקה ומשגעים אותי, ואני רוצה פשוט לברוח מעצמי כי אני לא מסוגלת לסבול את תחושות השיגעון שבי, אני גם מרגישה שעוד מעט המחשבות והפחדים יתממשו ואגרום לעצמי לאיזה סימפטום פיזי או התקף לב, והדבר מגביר עוד ועוד את הלחץ וחוסר היכולת להרגע. אני באמת מפחדת שאני משתגעת...לא במובן שאני לא מודעת למה שקורה סביבי, אלא במובן שאאבד את השליטה על עצמי ולא אוכל להרגע, ואכנס לאיזה סחרור שלא אוכל לצאת ממנו, ויצטרכו לאשפז אותי. מה דעתך? האם זה יכול לקרות? שאלה שנייה, איך בכל זאת אוכל לטפל בעצמי. האם כל ההרגשות הקשות והאפלות שהתפתחו עם הזמן (אם בגלל החרדות שלי ואם בגלל התופעות של התרופות, שבדיעבד כנראה לא התאימו לי) וכן החלומות הקשים והמתישים יעברו מתישהו? או שאני צריכה ללמוד לחיות חיים "על הקצה" (גבול השפיות-שיגעון). כאמור שיחות ותרופות לא עזרו לי. ניסיתי פעילות גופנית, דיקור וביופידבק אבל המצב לא השתנה. מה עוד ניתן לעשות, אם בכלל? אני עדיין צעירה והמצב משפיע מאוד על בטחוני העצמי והדימוי העצמי. אשמח לתשובה מפורטת, וכן להפנייה (שם וכתובת) לטיפול שריפא אנשים כמוני, אם קיים. תודה רבה על כל עזרה, נעמה

נעמה שלום למעשה התייחסתי לחששותיך. את מתארת מצוקה וחששותיך הם חלק מהתמונה הכללית. כפי שכתבתי גם קודם אני חושב שאת צריכה לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה דינמית, שילווה אותך במשך זמן ממושך עד שתווצר רגיעה של ממש. אין לצפות לשינוי מהיר. כל השיטות שאת מתארת שניסית הן שיטות קצרות מועד שמנסות להתמקד בבעיה ממוקדת. אני לא חושב שהבעיה שלך ממוקדת רק במשהו אחד אלא יש מצוקה כללית שנובעת כנראה ממקורות שונים. במידה ואת מאזור המרכז אשמח להפנות אותך לפסיכולוג או פסיכולוגית מתאימה. תוכלי לכתוב אלי מייל ע"י הקלקה על שמי. אם את ממקום אחר תצטרכי לברר עם גורמים מקצועיים באזורך. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על תגובתך, אבל לא קיבלתי תשובות לשאלותיי. לגבי טיפול דינמי ממושך התנסיתי בו במשך זמן ארוך טווח אך הוא לא סייע לי בעבר. עובדה שהרופא בכללית לא נענה לבקשותיי בעבר לנסות לחזור על הטיפול, כי גם הוא היה ער לעובדה שלא היתה שום התקדמות...