הורים שתלטנים

שלום רב, אודה לכם אם אם תוכלו לעזור לי בבעיה שיש לי ולחברתי. אני בן 27 וחברתי בת 22.5. אני מאוד אוהב אותה והיא אוהבת אותי. אנחנו מסתדרים מצוין ביחד ואנו מאוד רציניים לגבי המשך הקשר. הבעיה היא שהוריה מנסים כל הזמן להגביל אותה בזמן ובתחומי פעילותה. הם לא מוכנים שהיא תישן אצלי (למעט יום שישי), הם לא מוכנים שהיא תצא באמצע השבוע שלא לדבר על לגור איתי, שזה ממש מפחיד אותם. בכלל הם מתיחסים אליה קצת כאל ילדה קטנה. יש לציין כי הם מכירים אותי והם מחבבים אותי ובכל זאת הם מגבילים אותה. חברתי חוששת להתעמת איתם בנושא מכיוון שהם טוענים שאם היא לא עושה מה שהם אומרים לה אז היא לא מכבדת אותם. להערכתי החשש הגדול שלהם הוא שהיא תעזוב את הבית והם כאילו ייאבדו אותה. מה עושים? האם היא צריכה לפעול כפי רצונה או שמה היא צריכה לשמוע בקולם כדי לא לפגוע בהם?

חברתך כבר ילדה גדולה, בת 22. אבל עושה רושם שהיא לא מכירה בעובדה זו ועדיין נוהגת כמו ילדה,שצריכה לרצות את הוריה. חבל שהוריה לא מבינים שהיא כבר בוגרת עם חיים משלה, שעליה לחיות אותם ללא התערבות שלהם. לצערי, עד שהיא לא תבין את זה בעצמה, שהיא חופשייה לעשות מה שהיא רוצה , המצב לא ישתנה. אתה אולי רואה את השתלטותם, אבל היא לא. וההורים הם שלה, לא שלך. לטעמי, הדבר הכי טוב בשבילה היה לעבור לגור מחוץ לבית וכך להיות יותר עצמאית ולהחליט יותר עבור עצמה. להגיד- עד כאן, אלו הם חיי ואני קובעת לגביהם, אפילו לומר זאת להוריה, גם אם הם לא יבינו זאת, לעשות את הצעד הזה. אבל שוב, אדם צריך להיות בשל לעשות את הצעד הזה. ואם אומרים לה ומשוחחים איתה והיא במקום אחר, צריך לחכות שהיא תבשיל ותרצה לעשות שינוי בחייה. מה שלא נראה כך כרגע.

יניב שלום ניתן לפרש את הקשר עם ההורים כשתלטנות, אבל אז גם חברתך היתה מתייחסת לזה כך ואולי מורדת בשתלטנות זו. יש משפחות שחיות עם קודים תרבותיים מסורתיים יותר והפתיחות ליחסים זוגיים לפני הנישואין מוגבלת. אפשר בהחלט לכבד את המסורת ולא בהכרח שמדובר בשתלטנות. ההחלטה כיצד להתמודד היא שלך בת זוגך ושל שניכם ביחד. עליכם לדבר על הדברים ולהגיע להבנה והחלטות משותפות האם לעשות דבר מה כדי לשנות את המצב, מה לעשות, ומתי לעשות זאת. כמובן שצריך לקחת בחשבון את המחיר מול התועלת בהחלטות, שכן בהחלט יתכן שהן תהיינה כרוכות בעימות עם הוריך של חברתך. אחת האפשרויות היא ליזום שיחה כנה בינה לבינהם או אפילו ביניכם לבינם בנושא. מאחר ושניכם אנשים בוגרים ועל פי כל כלל וחוק רשאים לעשות כל העולה על רוחכם, הרי שהמצב הקיים הוא בסופו של דבר בחירה ולא רק כורח המציאות. בברכה ד"ר אורן קפלן