בגידה ורגשות אשמה

אני בת 33 נשואה 10 שנים ואמא לשלושה ילדים. אני מאוד אוהבת את בעלי ויש לנו נישואים טובים ומאושרים. לפני שנה הכרתי גבר דרך האינטרנט, והיחסים שלנו נהפכו לרומן. בהתחלה וירטואלי, עד שהתחלנו להיפגש. לא היה ביננו שום מגע גופני (חוץ מלחיצת יד) ואנחנו מקפידים לא להגיע למצב של נגיעות... אני מרגישה שאני מאוהבת בו (והוא בי) וכמובן שאני גם מאוהבת בבעלי. מה שקשה לי זה החיים עם רגשות אשמה. בעלי לא יודע כמובן על הקשר ואני אדאג גם שהוא לא ידע. אבל בגלל שהוא כזה בעל נהדר ומקסים, אני מרגישה שאני "אישה רעה" שובגדת בו. האם זאת באמת בגידה? האם זה כ"כ נורא לאהוב שני גברים? ניסיתי כמה פעמים להפסיק את הקשר עם הגבר האחר (אגב, גם הוא נשוי ואבא לשלושה ילדים) אבל זה קשה לשנינו אנחנו תמיד חוזרים אחד לשני. יש לציין שמעולם לא חשבנו לעזוב את בני זוגנו! אשמח לשמוע את דעתך המקצועית ודעות נוספות... תודה מראש

לא ציינתי שבעלי מקבל ממני הרבה חום ואהבה. אני לא מחסירה ממנו כלום, וטוב לנו כמו תמיד. הסקס מצוין, והיחסים כיפים ומהנים... ובכ"ז, אני לא יכולה בלי הגבר האחר...

דורית שלום מאחר ורגשות האשם שלך כל כך חזקים הרי שאת מפרשת את הקשר שלך עם אותו גבר כבגידה בבעלך, למרות שאת נמנעת ממגע פיזי. כנראה שהרגשות שאת חשה כלפיו הם בגידה מבחינתך. העובדה שאת כותבת שאת לא יכולה בלעדיו מחזקת את הכיוון הזה. אפשרות אחת היא להתמקד בחוץ, כלומר, באותו גבר ובבעלך, לנסות להבין מה חסר לך בקשר עם בעלך אותו את חייבת להשלים עם הגבר האחר, אולי פשוט הריגוש שבוודאי נראה אחרת אחרי שנות נישואין רבות. אני בספק אם הנתיב הזה יתרום לך רבות, סביר להניח שהוא רק יגביר את רגשות האשמה וישאיר אותך תקועה באותו המקום. אפשרות אלטרנטיבית, ובעיני הרבה יותר מעשית, היא להתמקד פנימה בך. את מקבלת איתות ברור שישנה בעיה שאת צריכה להתמודד איתה. הבעיה איננה בבעלך או בזוגיות שלכם, את כותבת בעצמך שהקשר מצויין. יש כאן חלל כלשהו שנוצר אותו את מצליחה למלא כרגע בעזרת הקשר האחר. זה לא עדות בהכרח לחולשת הקשר שלך עם בעלך, אלא יותר לכך שאת בתקופה בחיים שמשהו חסר לך מבפנים. אם תצליחי להבין יותר את ההיבט הזה יתכן שתוכלי בעתיד למלא את החסך גם ללא הקשר הנוסף או לפחות ללא תחושת האשם הכבדה שאיתה את מסתובבת. בברכה ד"ר אורן קפלן

הקשר האחר הוא פיתוי ,ולפעמים טעם החיים ,מכוון שאת נישמעת לי אישה טובה את מפתחת ריגשי אשמה ואני בטוחה שהיו לך גם שרק דיברתם הנט. לעניות דעתי ואני לא מזלזלת באהבה שאת רוחשת לשניהם .תגיעי למצב שלא תאהבי את שניהם תהיי מרוכזת כל כך באהבה שהשני מעניק לך, ושאת לוקחת ממנו וגם באהבה שאת צריכה להיתאמץ לתיתה יותר לבעלך. בכדי להשקיט את המצפון שבך.. את תישארי ללא כוחות וקרחת מכאן מכאן. מה יהיה כשההוא ירצה לנתק מגע .את תהיה במשבר כי נפשך ניקשרה בנפשו ותתחילי להיתרחק מבעלך יותר. כבר לא תוכלי להרעיף עליו אהבה וחום .ואולי הוא ירגיש משהו. לדעתי עם מיצוי ההרגשה הטובה של הרומן הזה כדאי שתתנתקי כל עוד לא מאוחר ,תנצרי לך את זה כהרפתקה ביומנך האישי ותתרפקי עליה בלילות. אך המציאות היא הרבה יותר חשובה ולפרק מישפחות היום זה לא מישחק. מקווה שלא היגזמתי והערכתי בתשובתי החמה אליך,,, כל טוב והחלטה נבונה שתהיה רוניתי