חרדות ואולי דכאון
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב לכם ולך הד"ר שיקרא מכתב זה. שמי ארז ואני כשנה וחצי מסתובב עם בעיה שאין לי מושג מה היא? העובדות הן שלפני שנה וחצי חליתי במחת הנשיקה,כנראה, שהשאירה אחריה תופעות לוואי מאוד מתסכלות של תחושה כאילו אתה באנייה ושאינך יציב(אך רק תחושה ולא סחרחורת של ממש).לא ידעתי בהתחלה שזוהי כנראה מחלת הנשיקה וביקרתי מאז אצל אצל 3 פסיכיאטרים(טעות של החיים,צריך להתמיד עם אחד וזהו),הראשון אמר לי שזהון דכאון ונתן לי ציפרמיל,לא עזר אח"כ פניתי לנוירולוג שאמר לי שזוהי כנראה מחלת הנשיקה ואין תרופה לוירוס הזה(ושאנשים נוטים לחשוב שזהו משהו נפשי).אחרי תקופה של חצי שנה ואפילו יותר הבנתי שהתחושות לא עוזבות ומצב רוחי הגיע עד לקרקעית,אני רוב הזמן מדוכא ועצבני ורק רוצה לעצום עיניים ולישון.הייאוש הביא אותי לפנות לפסיכיאטר השני שקבע שאין לי כלום מלבד חרדות ושאין טיפול תרופתי לעניין אלא אך ורק פסיכולוגי.הייתי אצל פסיכולוג בשיטת הביופידבק כחצי שנה אך ללא הועיל.מצב רוחי נשאר רע מאוד ואני כל הזמן עצבני כמו סיר לחץ מדוכא.חזרתי לפסיכיאטר האחרון אותו ביקרתי ושוב הוא אמר לי שאים מה לעשות אבל אם אני מתעקש הוא יתן לי כדורים,ואז הוא נתן לי סרוקסט שגם לא עזרו(לקחתי אותם במשך כחודשיים),פניתי אליו שוב והוא אמר לי:"רואה אמרתי לך שאין לזה טיפול" ושילח אותי חזרה לביתי מיואש מאוד.מאז עברו 4 חודשים עד שהחלטתי שאין לי ברירה אלא לפנות שוב לפסיכיאטר אחר.פסיכיאטר זה שפניתי אליו לפני כשבועיים וחצי אמר לי שיש לי דכאון למרות שאני אוכל טוב(ואפילו טורף,עליתי 10 ק"ג בשנה האחרונה)ולמרות שאני ישן כמו תינוק(וגם פה יותר מהרגיל),הוא טען שסממני הדכאון שלי הם אולי לא שיגרתיים אך 20% עד 30% מאלו שסובלים מדכאון אוכלים וישנים יותר מהרגיל ונתן לי "רמרון".כיום אני כשבועיים וחצי אחרי תחילת לקיחתם והייתי רוצה לדעת 3 דברים: 1.האם לאור סיפורי ,האחרון במקצת, ניתן לאפיין אותי כאדם שנמצא בדכאון או בחרדה שאין לה טיפול כטענת הפסיכיאטר השני אותו ביקרתי? 2.האם יש בכלל טיפול תרופתי לחרדות? 3.כאחד שמבולבל מאוד ממה שנאמר לו הייתי רוצה לדעת האם יכול להיות שבן אדם כ"כ מלא בשמחת חיים כמו שהייתי לא מוצא שום דבר טוב בחיים ולא נהנה פשוט מכלום,ולא מרגיש כלום כאילו יש חומה ביני לבין העולם החיצוני ועם כל זה לא מאופיין בדכאון? לסיכום,אני יודע שאיפה שהוא נמצא האושר,אך אני לא מצליח לגעת בו.....
למה אתה לא מבקר אצל פסיכולוג טוב ? אם הכדורים לא כל כך עוזרים,ויש לך אבחנה של מחלת הנשיקה יש סיכוי טוב בעבודתו של הפסיכולוג תהייה לך לעזר בחשיבה חיובית בעשיית סדר בבלאגן הנפשי,בתקווה לחזרה לחיים ולאושר שאתה מחפש. המון אנשים עברו את זה עם עזרה מיזערית של תרופות נגד דיכאון והיתמקדו במטרה חיובית ובעשייה שהצילה את חייהם. מה יש לך להפסיד , שיהיה לך כל טוב ואל תוותר.על הטיפול הנפשי.שיכול להיות יחסית קצר טווח. בברכה א.