דיסוננס של היקום (או הקיום)

שלום, תהיתי מס' שניות בהגדרת הנושא של הודעתי. לא כתבתי כאן זמן רב ואף לא ביקרתי, אך אולי תיזכר בסיפורי. בת 20+ שחוותה התעללות נפשית (ואלימות מסוימת) במשפחה, מדובר במשפחה כאוטית. השבוע האחרון מאוד קשה לי. מזה חודשים אני מחפשת דירה ולא מצליחה למצוא דירה סבירה בהתאם לתקציב ובאיזור שאני מעוניינת בו, וכאשר אני כן מוצאת משהו מתאים מסיבה שלא קשורה בי התהליך מתפקשש. ההורים שלי מחזיקים בשתי דירות בערים שונות ונוהרים מדירה אחת לאחרת. יש לי אח נוסף. אני לא יודעת לאילו פרטים להיכנס ולמה אני בעצם מצפה מהתשובה שאקבל. אני מניחה שאני רוצה זריקת אנרגיה, שמישהו יראה לי את הכיוון מחדש או לפחות יצביע עליו, אולי חיזוק ואולי שמישהו פשוט יגיד לי שאני אהיה בסדר. בשבוע האחרון הייתי בחרדה עצומה , פוביות (אחי משתמש בפוביות שלי כחולשות על מנת לפגוע בי) , התפרצויות זעם, עצבנות כתוצאה מהפרת איזון. הקרבה שלי להורים שמה אותי במקום רע, אפל, מפחיד שבו אני לא יכולה לזהות את עצמי. פאסיביות נוראית מאפיינת אותי כרגע ואני לא יכולה להמשיך לכתוב..

מירית יקרה.... קודם כל ברור (!!!) שאת תהיי בסדר את תהיי אפילו יותר מבסדר! תדעי לך שאנחנו בעלי הפוביות, הפחדים, החרדות והעצב - אנחנו החזקים האמיתיים!!! קראתי בספר שאנשים שמסוגלים לחוות מצב של דיכאון הם חזקים יותר מאלה שלא מסוגלים אחרת הם היו כל כך מפחדים, שלא היו נותנים לעצמם לשקוע - וזה לא נקרא אומץ ותחשבי על זה בעצמך ותראי שזה נכון. לפעמים צריך לעבור בתוך העצב גם אם זה לוקח תקופה... בשביל לעבור אותו ולא לעשות דרכי קיצור ולעקוף אותו - ותאמיני לי זה רק ייחזק אותך (אפילו בלי שתרצי... ( : אז... תחזיקי מעמד כי... יום חדש מגיע שלך, דניאלה