קמה עם תחושה של חוסר אונים ומעין פחד

היי. אני לא יודעת אם אני בפורום המתאים - אם לא בבקשה תפנו אותי לפורום המתאים. לראשונה בגיל 26 נוכחתי להבין שאני לא בן אדם כל כך חזק כמו שחשבתי וגם לא כל כך יציב .. נפרדתי מבן זוגי ומאז כל בוקר שאני קמה אני קמה עם תחושה של חוסר אונים ומעין פחד לא ברור ממה יהיה היום... חשוב לציין שאין לי ממה לחשוש .. אולי זה נובע מהעובדה שבשנים האחרונות תמיד ההיתי עם בן זוג ועכשיו כבר לא. אם חוסר שינה געגועים ניתוחים בראש של איך ולמה וציפייה לסימני חיים ממנו (שבאים בשפע) אני איך שהוא יכולה להתמודד, אבל אני פשוט מרגישה חוסר אונים ןמעין פחד בבקרים אני ממש מוציאה את עצמי בכוח מהמיטה מתקלחת מתלבשת הכל עם דמעות בעיניים ותחושת פחד... ואני לא יודעת עם פחד זו המילה חשוב לציין שברגע שאני יוצאת החוצה "לחיים" אני מצליחה לחשוב בהגיון ולהמשיך כרגיל מה עושים? איך מתמודדים? אם מוצאים פסיכולוג ללא תקציב?

את בפורום המתאים אולם הפסיכולוג כאן בחופשה (קצרה) את יכולה לשאול גם בפורום פסיכיאטריה (שם הדגש הוא על תרופות) וכן גם בפורום פסיכותראפיה אני מתארת לעצמי שההמלצה תהיה על טיפול אולי בשילוב תרופה. באופן כללי, יש טיפול גם דרך קופת חולים שהוא זול יותר זה נשמע כמו מצב שתרופות יכולות לעזור (דכאון, חרדות) אבל השאלה האם את רוצה להיכנס לזה, מה גם שכשאת יוצאת החוצה את אומרת שדברים מסתדרים.

למה כ"כ מהר תרופות???? אפשר להתמודד גם בלי, אלא אם המצב כזה חמור אבל נשמע שהיא לא הגיע למצב שהיא זקוקה לתרופות.

לפי דעתי המון עשייה וכמה שיותר לצאת ובלות ולא לשקוע במיטה. לפי דעתי את גם עושה דברים וזה חשוב. ואני מעריכה לאללה את היכולת שלך והכוח לצאת מהמיטה. יש כאלה שפשוט נישארים שם וזה הכי נורא. זה טבעי שתהי קצת חרדה אחרי הכל זוגיות זה בטחון , והבטחון הזה נילקח ממך ועכשיו את צריכה להמשיך בלעדיו ולבנות לך בטחון חדש גם כשלבד, ואני בטוחה שאת יכולה להיות בטוחה בעצמך. גם הכאב לפי דעתי מביא את החרדה וגם זה יעבור. אל תדאגי רק תהיי עסוקה הרבה - זה הכי חשוב.