הפרעות אכילה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
בתי בת 5 חודשים. לצערי מגיל צעיר ביותר איננה מוכנה לאכול מחוץ לבית (ניזונה מרמדיה בבקבוק). הדבר מאוד מתסכל אותי ומגביל אותי. כשאנו מחוץ לבית, היא בוכה מרעב אך לא מוכנה לאכול (לעיתים במשך כ-6 שעות). אני נאלצת לחזור הביתה ואז היא "בולעת" בקבוק. שאלתי אותך על זה בעבר ואמרת לי שזה יעבור, אך זה נעשה יותר גרוע. עוד שבוע וחצי אני חוזרת לעבודה ואני ממש חוששת. בבית התינוקות (בו כרגע אנו בתהליך הסתגלות), מנסה הגננת להאכילה אך ללא הצלחה. התינוקת בוכה ומסרבת (לעיתים אוכלת כמה שלוקים בודדים). בסופו של דבר אני חוזרת איתה הביתה, מוקדם מהמתוכנן, והיא אוכלת, אך מה יהיה שאעבוד?! כולם אומרים לי שיהיו כמה ימים קשים ושזה יעבור, ושאף ילד לא מת מרעב. אך אני לא רוצה "לשבור" את התינוקת שלי ובטח לא לתסכל אותה ולגרום לה לחוויות קשות ומתסכלות. ומצד שני... אני ממש מיואשת ובעיקר מודאגת. מה אתה מציע לי לעשות?! (דרך אגב משקלה לגילה תקין בהחלט, אפילו מעל לממוצע והיא ילדה בריאה, טפו טפו טפו). המון תודה על התיחסותך. ו... חג שמח!!!
גלי שלום ראשית כדאי להתייעץ עם מומחים באזורך בנושא התפתחות. לא הייתי רוצה לתת המלצות שאינם מבוססות על היכרות של ממש עם התינוקת ועימך. במידה ואין בעיה התפתחותית סביר להניח שנדרשת התערבות התנהגותית מצידך והסביבה כדי להרגיל את הילדה לאכול מחוץ לבית. במידה וימליצו לך להרגיל את הילדה למציאות, אל תחששי מכך. יש משהו התנהגותי בסיסי שאת עושה בכל פעם שאת נכנעת, את מחזקת את ידיעתה שאתה תשובי עימה הביתה ואז היא תשחזר את התנהגותה שוב. במאבק הזה היא בינתיים מובילה מכיוון שתמיד היתה לך ברירה. כעת את מתקרבת לרגע בו לא תהיה ברירה והתינוקת תלמד לאכול מחוץ לבית, דבר חיובי בהחלט מבחינתה בטווח הארוך, גם אם יהיה סבל מקומי. עם מבחינה בריאות, התפתחותית ופסיכולוגית הכל תקין, אין לך מה לדאוג ממאבק הכוחות הצפוי לך. להיפך, השארת המצב הנוכחי לאורך זמן עלולה לפגוע הרבה יותר. בברכה ד"ר אורן קפלן