אני בסיידר?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום אני בחורה רווקה בת 27. אני לא לחוצה למצוא חבר, בטח לא רציני ובטח שלא חתונה. לא היה לי חבר רציני אף פעם ולאחרונה אני בהחלט משתוקקת לאחד כזה ברמה של זה יכול להיות נחמד להתנסות סופסוף בזוגיות אמיתית. העניין הוא שרוב החברות שלי מוטרפות "למצוא" מישהו. מרגישות חסך כשהן לבד תקופה ארוכה. ובכלל הזוגיות היא משהו חשוב מאוד בחייהן. אני שואלת: האם אני בסדר שאני לא לחוצה? ברור שיש משהו לא בסדר בעובדה שלא היה לי חבר רציני מעולם אבל עם הזמן אני פתוחה לקבל את עצמי ולקבל את האחר ויכול להיות שזה ייקח עוד זמן מה עד שיהיה לי נח להתאהב במישהו בצורה עמוקה . השאלה האם חוסר התחושה שלי שחסר לי משהו כמו זוגיות היא בסדר או שמישהו צריך "לנער" אותי על מנת שאדחוף עצמי לצאת יותר ולהכיר יותר דבר שאני כמעט ולא עושה, או שהקצב שלי בסדר? תודה אישה
שלום את בסדר גמור. אין אף חוק שצריך להיות לחוץ בגיל כלשהו על בן זוג. גיל 27 בהחלט אינו סיבה להיכנס ללחץ ממשהו. בכל מקרה, ההחלטה האם יש כאן סיפור או לא היא בלעדית שלך. אם זה רק הלחץ של החברות, עזבי את זה. אם יש לך הרגשה שאולי את מנותקת, מתנתקת או כל דבר אחר שנמנע מזוגיות ושזו הבעיה, אז יש מקום לטפל בעניין. בברכה ד"ר אורן קפלן