אתיקה מקצועית

שלום רב ד"ר, אני גר בדירה של חבר שלי. מסיבות שאין בכוונתי לפרטן כאן, קיבלתי ממנו אולטימטום למצוא עבודה או ללכת לטיפול ולא, אצטרך לצאת מהדירה בסוף החודש. אני מאמין שהוא מתכוון לעזור לי, אבל אני מרגיש שנדחקתי לפינה. הסיבה היחידה שבעטייה אני מתכוון ללכת לטיפול, היא הסרת האיום. אין לי שום רצון עצמי ללכת לטיפול כרגע, ואני מרגיש שזה חייב לבוא ממני. לכן התוכנית שלי היא להגיע פיזית לפסיכולוג, להסביר לו את המצב, לשלוף ספר קריאה מהתיק ולבלות שעה בנעימים. שאלתי היא, האם אין זו חובתו המקצועית של הפסיכולוג לסרב לטפל בי כיוון שאינני באמת חפץ טיפול, ורק מוכן לקיים את המסגרת הפורמלית של הימצאות עמו בחדר אחד, כדי לשרת את האינטרס שלי להישאר בדירה. בתודה מראש, אלעד.

כל עוד אתה משלם לפסיכולוג עבור זמנו, לא יהיה אכפת לו שתשב בחדרו ותקרא ספר במהלך הפגישה. הוא לא יכריח אותך לדבר. גם לשתיקה יש משמעות בפסיכולוגיה. עצתי לך: אם כבר אתה הולך, אז למה שלא תשוחח איתו? אתה לא מרגיש בנוח לספר לו על בעיותיך? אז תדברו על הדילמה של טיפול כאשר המטופל לא מעוניין בכך, ובא בגלל שמישהו אחר הכריח אותו... וככה תתחילו לשוחח, ותראה מה מתאים לך לעשות הלאה. תן לעצמך הזדמנות, אל תפסול על הסף.

אלעד שלום אם אתה פונה לפסיכולוג שמוכן לטפל בך, יהיה בזה אולי בעיה אתית לשלוח אותך לדרכך. אני כמובן בספק לגבי יעילותו של הטיפול בצורה כזו, אבל, מי יודע? אבל אם ניכנס לעובי הקורה האתית מבחינתך, הרי ללכת לפסיכולוג ולא לעשות טיפול זה בערך כמו לסרב ללכת לטיפול או לומר שאתה הולך ובעצם לשתות קפה בבית הקפה הקרוב לביתך. אז למה להטריח את עצמך עד הפסיכולוג? תקרא את הספר בבית הקפה, ותאמר שהיית אצל הפסיכולוג. אם אתה מטריח עצמך עד הפסיכולוג עצמו אולי באמת יש לכך גם סיבה ממשית מבחינתך ואז עדיף לנצל את השעה כמו שעינת מציעה. בברכה ד"ר אורן קפלן