הגיע אח חדש.....

שלום רב, יש לנו שני בנים, אחד בן כמעט 8 ולפני כחודשיים הצטרף אלינו למשפחה תינוק חדש. כחומר רקע אספר שבננו הגדול הוא ילד מאד נבון (אובייקטבים...), בוגר , רגיש, מתעניין בסביבה, עירני, שם לב לכל דבר, מנהל שיחה ברמה גבוהה לגילו, ומתבטא ומתנהג כמו ילד גדול מאד , אבל מאז ומתמיד (בעצם מאז שנולד) הוא צריך כל הזמן גירויים חדשים והוא לא מסוגל להעסיק את עצמו לבד. עכשיו שהוא כבר גדול, "הסיכוי היחידי" לשקט תעשייתי הוא: שמי שנמצא בבית צריך לשחק איתו , חוג (יש לו שלושה ימים בשבוע) , חבר שבא אלינו, או שהוא הולך אליו. מבחינתו תמיד צריכה להיות איזשהי פעילות אפילו ביום חוגים, ה"שלום" שלו זה לאן הולכים, מי בא אלינו, ומה עושים היום (גם כשחצי יום בילינו מחוץ לבית..) בקיצור סבלנות ורוגע זה לא הצד החזק שלו ("קוצים בישבן") המוטו שלו הוא - חבל לפספס.... בעיקרון אין רגע דל... שיעורים הוא מסיים בדרך כלל בכיתה (הוא בכתה א'- יליד דצמבר). *רק לידיעה: הוא מגיע כל הביתה אחרי צהרון בשעה 16:00 הוא אמנם ילד מקסים ואנחנו נהנים ממנו מאד, אך מאז שנולד "בגדול" אנו כל הזמן במרתון מילוי צרכיו , פעם יותר ופעם פחות, בדרך כלל ההרגשה היא שכאשר אנחנו בבית, אין סיכוי ל"צלוח" את השבת או את אחה"צ במנוחה (לפרוטוקול יצויין ששנינו עובדים, אני עד 16, ובעלי עד הערב). הגדרה לא רעה שלנו היא של "שלושה מבוגרים" בבית...שכשגם מאד מאד אוהבים עדיין זה קשה, למדנו לחיות עם זה, כאשר יש ימים שהם מתישים וקשים יותר ויש פחות. התחושה שלנו היא שאנחנו לא מצליחים לספק אותו על אף שאנחנו ממש משתדלים ומנסים להעניק ולתת לו הכל גם מבחינה ריגשית וגם חומרית (יש לו "חנות" משחקים בחדר, מחשב, סוני), ועדיין זה לא תמיד מצליח לנו . אבל (ואבל גדול) עכשיו הצטרף אלינו האח הקטן (לו חיכינו כולם הרבה זמן), וידינו עמוסות בפעילות (גם הגוזל הקטן לא שמע על הספר שבגילו אפשר רק לאכול ולישון...). הגדול מאד מתרגש ומתלהב מהקטן, אבל מזה כשבוע וקצת, הוא מתחיל ל"פספס" ולעשות את צרכיו במכנסיים, זה לא קרה מאז הגמילה שלו בגיל שנתיים וחצי. כאשר אני מנסה לדבר איתו על זה הוא טוען שהוא לא הספיק, והוא לא מרגיש שברח לו... במסגרת הקוצים בטוסיק, גם שירותים מבחינתו זה ביזבוז זמן, והוא פשוט הוא עושה את זה בספיד (תוך שניות מהרגע שהוא נכנס לשירותים , הוא בחוץ), הכל בריצה ובלחץ. אני מתארת לעצמי שזו תגובה לתינוק החדש, איך להתמודד עם זה? ובכלל עם השאר? תודה מראש על תשובתך, וסליחה על ה"מגילה" שכתבתי לך, פשוט רציתי לתת לך את הרקע

גלית שלום עד היום בנך הבכור זכה למלוא תשומת הלב שבן בכור יכול לקבל, במיוחד שעברו די הרבה שנים מאז לידתו ועד הולדת אחיו התינוק. עד כה היה קשה לכם כנראה להציב גבולות, או אולי פשוט לא רציתם להציבם מתוך מחשבה מתוכננת. כעת כנראה שאין ברירה וזה מגיע. מובן שהשינוי בבית משפיע על הבן הבכור והרגרסיה אכן אינה דבר חריג. השאלה איך אתם מתארגנים עכשיו ומצד אחד לא מפסיקים לחלוטין את מתן תשומת הלב לבכור, ומצד שני מתחילים ללמד אותו קצת על עובדות החיים שבוודאי גם פוגשות אותו בסביבה החיצונית, והם שהוא אינו "בן יחיד". לא רק התינוק הצעיר זקוק לזמן שלו, גם אתם כהורים, כזוג וכפרטים זקוקים לזמן שלכם בין העבודה לשינה. אין לי דרך ספציפית להמליץ כיוון שניהול הבית והגבולות הוא משהו מאוד אישי שצריך להתאים הן לסדר היום הטכני שלכם והן לעמדותיכם. קחי בחשבון שבנך עבר שינויים רבים בשנה אחת, מעבר מגן לבי"ס, הריון ולידה, וכעת התמודדות עם אח חדש. סגנון חייו מאוד תזזיתי ולפי מה שאת מתארת הוא מתקשה להעסיק את עצמו לבד. כל אלו הם גורמים שחשוב להתמודד איתם כעת, גם אם בשנים הקודמות אפשר היה לחלוף על פניהם. מאחר והוא בוגר בוודאי אפשר לדבר איתו על כך. מה שחשוב הוא בעיקר שתדברו ביניכם ההורים ותתאמו עמדות כיצד לנהוג. במידת הצורך פנו לייעוץ לפסיכולוג ילדים למספר מפגשים. אורח החיים החדש אינו משליך רק על ילדיכם אלא גם עליכם ללא ספק. והכי חשוב, המשיכו להנות ממשפחתכם המתרחבת. בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה רבה על תשובתך, ואכן ניגש בקרוב לייעוץ. בכל זאת אודה לך אם תוכל לתת לי כמה "טיפים" לנושא הצבת הגבולות, ויותר חשוב איך להתייחס לעניין החדש והמלחיץ של "פיספוס" הצרכים שנוצר כנראה בעקבות לידת התינוק. מודה מראש לתשובתך ויום טוב, גלית