פשוט פוחדת- דחוף!

אני בחורה בת 20 חיילת לקראת שיחרור. לכל הדעות אני בחורה חכמה עם ראש על הכתפים שיש לה מוטיבציה חזקה להצליח ולהתקדם בחיים.במקבל לצבא בחרתי לשפר את הבגריות לקראת בית הספר לרפואה. תמיד היתי תלמידה טובה עם קליטה מהירה ותפיסה חזקה, תמיד שלטתי בנושאים והיתי מבין החזקים בכיתה, כשאר הגעתי לקורס לאחר שנה וחצי שלא למדתי, גליתי שאני כבר לא כמו פעם. אני לא קולטת כלום, אני לא מרוכזת, לא מסוגלת לשבת שיעור שלם ולהקשיב, רוב הזמן אני מיואשת, אני מדמה את יחסו של המורה לניכור כלפי, אני מדאיגה את עצמי מאוד, מעולם לא הייתי כך, (נרשמתי לקורס במטמתיקה 5 יחידות כאשר אני מגיעה מרקע של 3) . אני פוחדת שלעולם לא אחזור להיות מה שהיתי שלא אצליח שאאלץ לוותר על רפואה, מה קורה איתי? מה עליי לעשות? (עכשיו אני בבית לאחר ניתוח ויש לי ימי מחלה ואני לא מסוגלת ללמוד) אפרת

היי אפרת, יכול להיות שאת צכירה פשוט קצת מנוחה אחרי הצבא ובכלל? קצת זמן לנשום רגשית ופיזית?

אפרת שלום עבר זמן מה מאז שישבת בכיתה ולמדת וכניסה לתהליך של למידה הוא בהחלט תהליך. בנוסף את צריכה ללמוד שיטות לימוד חדשות ובסביבה פחות ידידותית יחסית למה שהיה בתיכון. יתכן גם שאת בחרדה כלשהי מעצם העובדה שאת נאלצת לשפר ציונים. אני מציע לך לנסות ולהרגיע את עצמך ולקחת את הזמן הקרוב בקלות. מאחר ואת לא מחכה אפילו לסיום השירות הצבאי כנראה שאת במסלול ריצה, וכשנמצאים על מסלול הריצה יש גם מעידות וחבלות. אם תצליחי לעבור למסלול הליכה משהו ירגע גם מבפנים. אפילו למסלול הלימודים הארוך של רפואה אפשר לגשת בקצב רגוע יותר. אולי באמת כמו הודעתה של הלוחמת את זקוקה גם לחופש? אם תראי שהעניינים לא מסתדרים יש אפשרות לנסות להיעזר בטיפול פסיכולוגי בתחום חרדת הבחינות שהוא מזכיר את מה שעובר עליך כעת. בברכה ד"ר אורן קפלן