שאלה שאלתית

היי אני בת 27 סטודנטית מתעניינת בפסיכולוגיה .קראתי בספר אחד של פסיכולוגיה בחינוך שיש אנשי שטח ואנשי עומק. כלומר אנשים שבאופו כללי לומדים חומר באופן שטחי וניגשים למבחנים עם ידע מינימלי "העיקר לעבור" ויש אנשי עומק שלומדים לעומק לקראת כל מבחן , הישגיים מאוד ומלאים בידע על כל חומר שהם נוגעים בו. הבעיה היא שאני לחלוטין אשת שטח, לומדת באופן חפיפנקי להפליא את החומר, לומדת את הבסיס, מבינה אותו לעומק תמיד, אבל לחלוטין לא מתעסקת עם הפרטים מסביב, ברוב הפעמים לומדת בערך רבע מהחומר הנדרש לא קוראת מאמרים וכ... ואיפה שאפשר למצוא קיצור דרך -אני הראשונה לזהות אותו. הרבה פעמים היכן שצריך לשנן פרטים- אני פשוט בורחת מתחמקת איכשהו. וכך יוצא שכמעט כל חומר שאני לומדת אותו- לא נשאר ממש חקוק במוחי- רק הבסיס ותו לאו, ואני מוצאת שזו תכונה גרועה ביותר. עכשיו, עד לפני כמה זמן לא היתה לי בעיה עם ההתנהגות הזו. כלומר הסתדרתי. לאחרונה התחלתי להיות הישגית מאוד בלימודים, איכשהו היו לי קורסים קלים והוצאתי ציונים מעולים בבחינות(ממוצע 99). אבל יש גם קורסים קשים שדורשים שינון ולמידה יומיומית- דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינתי. אני בקושי מגיעה ללימודים לא לומדת בבית ולפני בחינה כבר הזכרתי- אני לומדת באופן שטחי. כל קורס שנדרשת בו נוכחות חובה- אני חוטפת על הראש מהמרצה בסוף הסימסטר וקרה כבר שסרבו לתת לגשת לבחינה כי לא עמדתי בחובה זו. אז זו בעיה אחת- סגנון הלמידה המעצבן שלי. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את זה ברמה היומיומית? טיפול פסיכולוגי לא בא בחשבון כרגע. ובעיה שנייה- בחיים האמיתיים מחוץ לאקדמיה אני רוצה לעסוק בתפקיד שדורש התמודדות עם הרבה פרטים קטנים, למידה תמידית, לעומק, אבל עד עתה לא הוכחתי שאני מסוגלת לכך, האם זה יהיה נכון לזנוח את הרצון לעסוק בתפקיד זה שהוא חשוב לי ערכית מאוד, ולבחורבמשהו קליל יותר שלא מדבר אליי, או שיש מקום עוד להילחם בתכונה הכל כך שלילית הזו? תודה רבה טובי

אני מזדהה עם כל מילה שלך!אני גם סטודנטית ואני לומדת לפני מבחנים דיי טוב,אבל במהלך הלימודים אני לא משקיעה כמו כולם. אני גם לא עובדת כי חשבתי שבלי העבודה אני אתפנה יותר ללימודים אבל זה גם לא עזר. הציונים שלי דפוקים,אבל העיקר לגמור את התואר.אני חושבת שאי אפשר לשנות את זה.יש חרשנים ויש זרקנים ואנחנו שייכים לזרקנים.

טובי שלום החלוקה שקראת עליה בספר היא מאוד כללית. היא בוודאי אינה מספרת את הסיפור האמיתי והמלא שלך. אני לא חושב שבאמת אפשר לקבוע שאת אבודה מבחינת היכולת להשקיע וללמוד. סגנון הלמידה שלך לא התחיל אתמול ויש לו בוודאי את הסיבות שלחלקן את גם מודעת ללא ספק. יש בוודאי גם סיטואציות בהן את מסוגלת להשקיע הרבה למרות הנטייה הכללית "לחפף". אני מבין שהשאלה העיקרית כרגע היא דווקא לא בלימודים אלא בתפקיד החדש שמוצע לך. אינני יכול לומר לך מה לעשות, אבל ההמנעות מהתפקיד יש בה תסכול וסיכון לא פחות מקבלתו וההתמודדות עם הלחץ סביב זאת. בקיצור, אין אפשרות לעמוד במקום וכל החלטה שתקבלי היא החלטה שתשפיע על חייך ועל רמת התסכול שלך מעצמך. מאחר שכך, נשמע שקבלת התפקיד היא בכל זאת אופציה עדיפה, אבל באמת רק את יכולה לדעת זאת בוודאות. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי אני הייתי אומרת לחשוב על כמה נקודות, כיוון שהנושא מוכר לי קצת מעצמי- הקטע שדיברת על כך שאת לא זוכרת כלום. קודם כל, יש לך ציונים טובים,לא? אז יש לך מח. את לא צריכה ללמוד הרבה כדי לעבור ולהיות "חרשנית". דבר שני, ייתכן ויש לך קושי בריכוז או קשב ולכן קשה לך לשבת הרבה או שהמחשבה גורמת לך לבחילה. דבר שלישי, תחשבי האם את כן זוכרת דברים אחרים כגון: מה חברה או חבר קרוב אמרו לך. יש אנשים שהזיכרון שלהם מתחבר לפי הרגשות הרבה יותר. והם יזכרו גם דברים רגשיים יותר, יתחברו יותר לרגשות. ואם את בתחום הטיפולי ,לדוגמא, יתרון. דבר רביעי, חמור תיאורטי, לא כל אדם יכול לדקלם. יש אנציקלופדיות מהלכות, אבל יש גם אנשים שאינם כאלה. וכשנכנסים למקצוע, דברים מהתואר עולים ולומדים דברים חדשים.