שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לפני שנה ואולי יותר כתבתי לך שאני סובלת מרגשי אשמה כי אחותי יצאה עם בחור שאמלל אותה ואני עודדתי אותה לעזוב אותו אם היא לא מאושרת. (לא ידעתי עד כמה היא אוהבת אותו). אבל הבשורות הטובות היא שהיום היא מצאה בחור מדהים שהיא מאד אוהבת והיא מאושרת מאד. הבעיה היא שרגשות האשם שליוו אותי 3 שנים גרמו לי לפתח קשיחות מסוימת כלפי בנים וזאת כי לא חשבתי שיש לי "זכות" להתחתן לפני אחותי במיוחד לאור מה שקרה. פספסתי הזדמנות עם גבר שהוא כל מה שרציתי בבחור. היום, כשאחותי מאושרת ואני רוצה למצא אהבה בשבילי - אני מגלה שהקשיחות שנועדה להרחיק בחורים הצליחה יותר מדיי טוב. אני בחורה די יפה (לא לדעתי, אבל ככה בחורים אמרו לי) ועד עכשיו כל בחור שניסה להתחיל איתי (אזר אומץ למרות הקשיחות) נדחה ע"י גם אם הוא מאד מצא חן בעיניי. יש לך שיטות איך להתגבר על זה בלי טיפול פסיכולוגי? כי אני מאמינה שאם אני אעבוד על עצמי וזה ישתפר והשאלה איזה גישה לנקוט עם עצמי? תודה
רונית שלום אני שמח לשמוע שדברים מסתדרים לאחותך. לגבי עצמך, את אמורה להכיר את עצמך יותר טוב מכל אחד אחר. את רוצה לבחור גישה, השאלה האם חופש הבחירה אכן פתוח בפניך. נשמע שלא כל כך. שאת לא ממש בוחרת בהתנהגות שלך אלא נגררת לשם. אם תוכלי לתת יותר צ'אנסים לקשרים שמתחילים להיווצר אולי משהו ישתחרר ותוכלי לתת יותר אמון. בברכה ד"ר אורן קפלן