"קלפטומניה"

בני בן ה-7 נוהג מדי פעם "לאמץ" דברים מבית הספר. פעם אחת חזר עם 8 קוביות משחק שכנראה אסף ממספר משחקים, ולאחרונה חזר עם 5-6 זוגות מספריים ועוד כל מיני חפצים שלקח מאחד מהחדרים. כששואלים אותו מאיפה הדברים הוא בהתחלה אומר "מצאתי" אבל אם לוחצים, הוא מודה שהוא לקח ומאיפה הוא לקח. כשמנסים להסביר לו שזה לא מקובל ולא עושים את זה הוא מתחיל להתעצבן, מפנה את ראשו ובוכה. מספר פעמים הלכתי אתו להחזיר דברים שלקח, אבל זה חוזר. הוא אף פעם לא לוקח מילד אחר אלא רק ציוד שכאילו "לא שייך לאף אחד". חשוב לציין שאין מחסור בבית, שיש לו לפחות 3 זוגות מספריים משלו, ואם הוא אומר שחסר לו משהו תוך זמן סביר הוא מקבל מה שהוא צריך. שאלתי: האם זו התנהגות "ידועה" בקרב בני גילו ? מה הגישה הרצויה כדי לגרום לו שיפסיק עם זה ?

שלום מצד אחד זו תופעה שקוראת, מצד שני יש הכרח לטפל ולהתייחס אליה. בד"כ בגיל הזה מדובר בצורה של תקשורת ותשומת לב, במיוחד אם אין רקע של מחסור והתנהגות אלימה או עבריינית. יש צורך להתייחס לתופעה עצמה אבל גם לנסות ולהבין את דפוסי היחסים הבינאישיים של הילד, בבית ובסביבה החברתית. בד"כ שם נמצאת הבעיה ואם מתייחסים אליה הבעיה עשויה להיפתר. בברכה ד"ר אורן קפלן

האם יש קשר לעובדה שהוא לקוי שמיעה (משולב בחינוך הרגיל), או שזו פשוט "פזה" של התנהגות "דווקאית" באמת בשביל תשומת לב? הוא בן בכור, יש לו אחות בת 4, ועודף תשומת לב מסבא-סבתא משני הצדדים.