רעשים, מראות ועצבים

יש לי בעיה שאף פעם לא דיברתי עליה למעט משפחתי שמודעת לה מאוד והיא יוצרת מתחים בין בני משפחתי לביני. הבעיה: אני רגישה מאוד לרעשים ומראות מסוימים. הדבר יכול להוציא אותי מכליי ומשלוותי. אפרט בדיוק: 1. אני כמעט לא מסוגלת לראות את אמי או אבי אוכלים. האופן שבו כל אחד מהם אוכל מעלה לי את העצבים. גם הרעש מפריע לי וגם המראה. כשאנו נמצאים בנסיבות חברתיות עם הרבה אנשים (למשל ארוע משפחתי) זה לא כל כך מפריע לי. הבעיה מחמירה כשאני אוכלת איתם לבד. אז, אני שמה לב לכל פרט, לכל ביס, לכל רעש. זה כל כך משפיע עליי עד כדי כך שאם אבי מתעורר בשעה שהתעוררתי ומצטרף לקפה עם עוגיות לשולחן בו אני יושבת- אני עוברת לחדר שלי לשתות לבד כי ממש לא בא לי להתעצבן על הבוקר. אני מנסה לא להעליב אותו ובדרך אלגנטית מתחמקת לחדר כי הבנתי שאין ביכולתי לשנות את אופן אכילתו. 2. דבר נוסף שמפריע לי (ואל תצחק...) הוא כאשר אמי שרה. היא עקרת בית. נמצאת רוב היום בבית וכמעט כל פעילות שהיא מבצעת- מלווה בשירה. הקול שלה יפה ולא צורם או משהו כזה אך אני לא יודעת למה -ברגע שהיא מתחילה לשיר אני מתחילה להתעצבן. אני כבר שנים מנסה להבין מדוע ולא מצליחה. אין לי שליטה על זה. זה פשוט מעצבן אותי. 3. דבר נוסף שהוא גולת הכותרת כאן הוא: לאמי יש מכשיר שעושה מסג' לרגליים. כל יום לפני השינה היא נוהגת לעשות זאת למשך כחצי שעה. המכשיר עושה קולות של תיקתוקים לסירוגין וקולות של מעין חיכוך בצליל "ברר.." "ברר".. "ברר". אני מרגישה שמיום שאמי רכשה אותו חיי אינם חיים. הקולות שמוציא המכשיר הזה יכולים להוציא אותי מדעתי. אני פשוט שומעת אותו עד חדרי. כל פעם שאני שומעת את הרעש הזה, אני מגבירה את קול הטלוויזיה כדי להתגבר על כך אבל עדיין אני נשארת עצבנית ולא רגועה. בתקופה האחרונה אני אפילו מתוחה כשאני רואה את אמי מתכוננת לשינה משום שאני יודעת שהיא תדליק את המכשיר ואני הולכת לסבול (באמת, ל-ס-ב-ו-ל) בחצי שעה -40 דקות הקרובות. ראוי לציין שמדובר בבעיה לא מהיום. זה כבר כמה שנים. מה עושים? מדוע זה קורה לי? האם אפשר לטפל בזה?

שמת לב מהו המכנה המשותף לכל הדברים שמעצבנים אותך? ובכן, כשהאחרים (במקרה זה בני המשפחה) נהנים. אם זה כאשר אביך אוכל בתיאבון, אם זה כאשר אמך שרה להנאתה או מפנקת את עצמה בג'אקוזי לרגליים. נסי לשאול את עצמך, למה? אולי כי את אינך מאושרת ולכן קשה לך לפרגן לאחרים? מפריע לך לראות אנשים שכייף להם? וחוץ מזה, אם תרדי קצת ממה שהאחרים עושים ותתחילי להתבונן פנימה ולהקשיב לעצמך קצת יותר, כל הרעשים והדברים האלה יפסיקו להציק מאחר ולא תשימי לב אליהם. בסך הכל, את היא הקובעת מה יגיע אליך ובאיזה עוצמה ועדיפות. אז קחי החלטה (ברצינות) - ותעבדי על עצמך שכל הדברים האלה לא נוגעים לך - אולי תגלי פתאום כל מיני עובדות ודברים חדשים על עצמך (שלא היה לך זמן לגלות כי היית עסוקה בלהתעצבן מדברים שעושים אחרים). בהצלחה

טולי שלום לא ציינת בת כמה את ואיך מערכת היחסים בבית באופן כללי. כמו כן, האם יש לך נטיות טורדניות מסוג זה שאינן קשורות להוריך. הנתונים הללו חשובים כדי להבין את העניין. בכל מקרה, תגובתך עשויה להיות קשורה למערכת היחסים עם הוריך כמו גם לנטייה אישית להיות מוטרדת מדברים שלאדם מבחוץ יראו שוליים, אך לך יכולים להיות קריטיים. במידה ואת מרגישה שאיכות חייך נפגעת כתוצאה מכך פני לטיפול פסיכולוגי ונסי להבין יותר מה מוביל אותך למצבים הללו שבוודאי פוגעים ביחסיך עם הסביבה הקרובה. בברכה ד"ר אורן קפלן