בן 23 מתבודד

שלום לכלם אני זקוק לעזרה ולעצה בקשר לבני בן ה23 שיושב כל יום וכל היום בבית לבדו, משוטט באינטרנט או מביט בטלויזיה, ולמעט יציאה חפוזה למכללה בה הוא לומד, וממנה הוא חוזר מייד הביתה - הוא אינו יוצא כלל מהבית, אלא אם אני מצליח לגרור אותו איתי. המצב הזה מדאיג אותי מאד, למרות שבני טוען שאני סתם "מבלבל לו את המח", כי הוא נהנה ממצב זה, ואינו זקוק לחברים או ליציאות. לי זה מאד מפריע, אבל אולי אני טועה ומגזים? יש להדגיש כי הבחור גמר תיכון, עם בגרות לא רעה ושרות צבאי מלא, אך מעולם לא היו לו חברים. הוא תלותי (בי בעיקר) מאד. פסיבי לגמרי בכל דבר ועניין, אינו מגלה התעניינות בשום נושא בעולם, ולעתים קרובות ממש מדבר שטויות המתאימות לילד קטן, הן מבחינת הבעת דעות והן בקשר לחוסר ידע ואינפורמציה בנושאים הטרויאליים ביותר. מה עושים? עוזבים אותו לנפשו, או מנסים לקבל עזרה מקצועית (לי, אם לא לו...כי הוא לא ממש מוכן לזה, וטוען, כאמור, שאין לו בעיה). תודה מראש על כל עצה.

שלמה שלום יתכן שבנך יכול היה להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי, אך לפי תיאורך לא נראה שהוא מעוניין בכך. דאגתך מובנת, אבל למעט הבעת דאגה זו בפניו אינך יכול כנראה לעשות הרבה כעת. אם הוא אינו מביע מצוקה, יתכן שאכן טוב לו במצבו. מאחר ואתה אומר שהוא לומד במכללה, תפקד בתיכון ובצבא, הרי שיתכן שהוא מתבגר לאט ותצטרך לתת לו את מרחב הבחירה כיצד לנהל את חייו. אני מציע לך מצד אחד לבטא את דאגתך ולהציע שיתייעץ עם פסיכולוג, ומצד שני, כל עוד אין ברקע סכנה ממשית, לתת לו לקבוע את אורח חייו עם כל הקושי שבדבר. בברכה ד"ר אורן קפלן