בעיות תקשורת עם האמא

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/03/2003 | 20:52 | מאת: בלה

אני בת 16, שוב, מאוד בוקרת לגילי, ויש לי בעיות תיקשורתיות חמורות עם אמא... (ההורים גרושים) עד לרמה שלעיתים אני שוקלת לעבור לגור עם אבא שלי... אני לא יודעת מה לעשות כדי שאמא תבין אותי גם, או לפחות תקשיב לי... שלפחות תראה איזשהו ניסיון להבין, או רק להקשיב אפילו, אבל היא לא... יש לה גם איזושהי נטיה נוראית לשכוח דברים שאני מבקשת ממנה, אני לא אומרת שהיא עושה את זה בכוונה, אני באמת לא חושבת ככה, אבל היא מאשרת לי שהיא תביא לי דבר מסוים או משהו כזה, וזה יכול להגיע למצב שזה נגרר חצי שנה... אילו רק הייתה אומרת לי שזה הולך לקחת כ"כ הרבה, או אומרת שהיא לא רוצה לעשות זאת כלל, אך היא הסכימה, משכה אותי באף! ניסיתי לדבר איתה ולהסביר לה אך ללא הועיל... הייתי גם בטיפול פסיכולוגי במשך זמן ממושך מאוד, אך גם ללא הועיל.. איך אגרום לה להבין אותי...

לקריאה נוספת והעמקה
22/03/2003 | 23:29 | מאת: ד"ר אורן קפלן

בלה שלום את כותבת שכבר ניסית לדבר איתה והיית אף בטיפול פסיכולוגי ממושך וכלום לא עזר. יתכן שהפתרון הוא דווקא לנסות פחות לכעוס על אמא ולקבל אותה עם המגרעות והמגבלות שלה. אני לא מכיר אותך ואת אמך, אבל יתכן שהיא מוטרדת מכל מיני דברים. ברור לי שאת רוצה וגם זכאית להיות במקום ראשון ולקבל את מלוא תשומת הלב, אבל יתכן שהיא לא מסוגלת להעניק לך היום כל זאת. את האפשרות להיות גם עם אבא לא צריך לפסול בכל מקרה, בגילך אין מניעה לחיות חלק מהזמן עם הורה אחד וחלק עם הורה שני, בתלוי כמובן בתנאים בהם חיים שני ההורים והמרחק בין מקום מגוריהם. בקיצור, יתכן שאם תתרכזי בעצמך ובחייך ותצליחי להפחית ציפיות מאמך, משהו יהיה לך יותר קל בקשר איתה. מובן לי שזה מורכב וקשה לוותר על מה שנראה לך כל כך טבעי ובסיסי. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית