מחשבות עקשניות

שלום ד"ר נכבד, לצערי או לשמחתי, ניחנתי בתכונה שמתבטאת בכך שכאשר מחשבה או שאלה נכנסת לראשי, היא לא עוזבת עד שהיא מגיעה לפתרנה. אני לא יכול להתרכז בשום דבר אחר, ונפשי לא יודעת מנוח עד שאני מגיע לתשובה : מה אני חושב על אותו נושא, מה אני מרגיש לגבי אותו עניין. לכן, אני מצוי כעת בבעיה קשה מנשוא !! כל חיי האמנתי אמונה חזקה מאד באל, ובטוב ורע שמניעים את העולם. האמונה הזאת הרגיעה אותי מאד והניחה לי להאמין שיהיה בסדר. כעת, לאור המצב הביטחוני הקשה וחשיפתי לכל כך הרבה רוע וכאב קרובים כל כך, ילדים נהרגים והופכים לנכים, הורים לשבעה ילדים נהרגים ומותירים אותם יתומים, ובנוסף מאורעות אישיים שקרו לי, האמונה הזאת שלי קיבלה מכה אנושה. מן הסתם, קשה לי להחליט כעת במה אני באמת מאמין, לכאן או לכאן, כי החלטה כזאת מלווה ברגשות ומחשבות מסובכות ביותר, אך מהסיבה שציינתי קודם, המחשבה על כך מטרידה אותי כל הזמן, וכל עוד היא איננה פתורה אני מרגיש ממש רע. היא מפריעה לי ליהנות כאשר אני נהנה ממשהו כי היא עדיין תקועה שם, והיא גורמת לי לחרדה ממש כאשר אני מרגיש רע. אני מרגיש ממש לכוד בין עולם שהוא חסר משמעות בגלל חוסר צדק, לבין עולם שהוא חסר משמעות מכיוון שהאמונות הבסיסיות ביותר שלי שאינ הגיוניות או אינן משתלבות בו. מה לעשות ? :-(

למצוא חיים

יאיר, מאז ומתמיד שכנו בעולם הטוב והרע. אסונות מחרידים בעוצמתם התרחשו (השואה, מלחמות ומגיפות) לאורך כל ההיסטוריה. במיוחד בארץ שלנו, מאז הקמתה, ידענו מעט מאד שנים של שקט. ככה שאין חדש תחת השמש וממש שום דבר מהרוע הנוכחי אינו חדש או מפתיע. אתה צריך לבדוק מה קורה איתך. מה גורם לך פתאום לחשוש. ככל הנראה, היה לך נוח להאמין כל עוד זה תאם את המציאות הנוחה בה היית שרוי. כרגע, כנראה שאתה חושש ומאוים לביטחונך האישי פתאם פרחה לה האמונה דרך החלון. ובכן, עשה בדק בית בן אדם. עקרונות אמונתך לא השתנו. אתה הוא זה שהשתנה.

למה את מתכוונת שאני השתניתי ? אני אותו אדם ורוצה להאמין באותם עקרונות, רק שהם לא מתיישבים לי עם המציאות באותו אופן בו הם התיישבו קודם לכן. לדעתי במצב כזה מן הראוי לעשות בחינה מחדש של אותן אמונות. וודאי שהשתניתי לאורך הזמן אך אני חושב שזה פחות רלוונטי לעניין.

יאיר שלום בדבריך שני דברים שבולטים עבורי. אחד נטייתך הבסיסית לחשיבה שהופכת לטורדנית, אובססיבית. השניה היא העובדה שאתה נמצא במשבר אמונה כעת. חשיבה אובססיבית מתרחשת בד"כ כסוג של תגובת חרדה. כניסה לדפוס כזה של חשיבה יכול אולי לומר לך משהו על עצמך באותו זמן והעבודה שמשהו מטריד אותך, ולא בטוח שנושא המחשבות הוא בהכרח הדבר שבאמת מטריד. לגבי משבר האמונה, זו אכן תקופה קשה שאנשים רבים מוטרדים בה. את חלקם האמונה מחזקת כי יש השגחה עליונה שיודעת מה שהיא עושה. אצל אחרים המצב מערער דווקא את האמונה. באופן כללי זה חוזר לנושא החרדה ואי הוודאות שהיא מקור נפוץ לחרדה. נשמע שאתה עסוק בתקופה הנוכחית בהתמודדות מול חרדות, ואיני בטוח שאתה מודע להתמודדות זו. אולי המשימה העיקרית שלך כעת היא להבין מה נמצא מתחת לדברים, כלומר מה גורם לך לדפוס החשיבה הזה ולאובדן האמונה, שהם תוצאה ולא סיבה. בברכה ד"ר אורן קפלן