חוסר בטחון

אני וחברי ביחד כמעט שנתיים, כאשר לפני כשנה נפרדנו לתק' של ארבעה חודשים (לא ביוזמתי...). כשחזרנו להיות יחד, סבלתי מחוסר בטחון מסוים וחששתי להיפגע שוב, אך לאחר זמן יחסית קצר תחושה זו התפוגגה, הרגשתי שחברי עבר תהליך ושהוא אוהב אותי, והאמנתי שצפוי לנו עתיד טוב וארוך טווח יחד...לפני כשבוע פוטרתי מעבודתי, ומטבע הדברים השיגרה התערערה מעט. את נושא הפיטורין אני לא לוקחת קשה- לא אהבתי את מקום העבודה וזוהי הזדמנות מבחינתי למצוא את מקומי. אולם, יחד עם הפיטורין חזרה אליי החרדה המוכרת פן משהו ישתבש וחברי שוב יחליט להיפרד ממני. מבחינה אוביקטיבית אין לי סיבה לחשוש, והוא אומר שכלום לא השתנה והוא אוהב אותי אותו דבר, אבל הפחד חזק ממני. אני מרגישה שאני "מחפשת" סימנים בכל דבר שהוא אומר, ואני בעיקר מרגישה שאני מתישה אותו. הוא יקר לי מאד, אני רוצה לחיות איתו את חיי ואני מאמינה שיהיו לנו חיים טובים יחד. איך אוכל להגן עלינו מהפחד שלי?

אלה שלום את אומרת בעצמך שאת מבינה שהחרדות שתוקפות אותך כעת לא קשורות לבן זוגך אלא לעובדה שפוטרת. חווית הדחיה ממקום העבודה עוררה את הזיכרון הישן של הדחיה שחווית מבן זוגך כאשר נפרדתם בפעם הקודם. מאחר ואינך מצטערת על הפיטורין סביר להניח שתוך מספר ימים שיווי המשקל יחזור למערכת וגם החרדות יעלמו. המודעות שלך לעניין חשובה מאוד. שתפי את בן זוגך במה שקורה לך, ותני לעצמך את החופש להרגיש דברים בלי לפחד מהם, בסך הכל זה מאוד טבעי לחוש חרדה בזמן של שינויים. קבלת התגובות הרגשיות כטבעיות משפרת באופן מיידי את המצב. בברכה ד"ר אורן קפלן