מה עונים לחולה שרוצה למות

אמי, בת 75, עם אוסף מחלות: לב, סכרת ולחץ דם חייה השתנו מאז ארוע מוחי - קרה לה מה שהיא הכי פחדה ממנו ודיברה על זה מספר פעמים - היא סעודית מבחינה מוטורית, סובלת מכאבים שונים.היא צלולה , אבל יש לה מספר הפרעות (בילבולים לא מזיקים). היא מאוד מודעת למצב שלה והיא מדברת על זה שאין טעם בחיים כאלה, ועדיף למות. היא מטופלת לתרופות פסיכיאטריות, מה שמוריד את עוצמת הצעקה שלה, אבל היא חוזרת על זה לפחות מספר פעמים ביום. אנחנו כולנו מאוד אוהבים אותה , אבל כשאני רואה את הסבל שלה ואת צורת החיים שלה, לפעמים נראה לי שהיא צודקת. איך מתמודדים עם זה? מה עונים לה במקרה כזה? תודה לאה

היי לאה, ניסיתם לדבר עם הצוות המטפל בה? עדי

מה עונים? אין מה לענות לא לכל הדברים בחיים יש תשובות וזו אחת מהן. מה גם שאנחנו במצבים כאלו "מגלים" עד כמה אנחנו מוגבלים. מה שכן זה לנסות כמה שיותר להביע אמפטיה וסימפטיה ולהביע את אהבתינו גם אם לכאורה זה נראה ידוע ומובן מאליו. זה המעט שאנחנו כבני אדם יכולים לעשות למי שאנחנו כל כך אוהבים. משתתפת בצערכם רחל

לאה שלום אמך מדברת מתוך מצוקתה, ואני לא בטוח שיש לך תשובה קונקרטית לסבלה למעט זה שאתם אוהבים אותה ורוצים בנוכחותה. שאלת הצדק בדבריה נוגעת בהיבטים פילוסופיים של חיים ומוות, ובכל מקרה, לא משפיעה על האפשרויות שעומדות בפניכם. במצב הזה חשוב שהיא תהיה מטופלת הן מבחינה פסיכיאטרית, הן רפואית, והן סיעודית. יש גורמים שונים בקהילה לעזרה במצבים הללו, גם טכנית וגם ייעוצית. חשוב שתקבלו גם אתם תמיכה וייעוץ. אחד הגורמים הבולטים בנושא זה הוא אש"ל, יש להם גם אתרים באינטרנט http://www.eshelinfo.org.il http://www.jointnet.org.il/eshelnet בברכה ד"ר אורן קפלן

תודה על תשובתכם. היו לאמי חים לא קלים - למרות שבזמנים ההם למי היה קל. יש לה מרירות רבה על מה שקרה לה . האם שיחות עם פסיכולות יכולים לעזור לה לקבל את המצב שלה? תודה, לאה