מה יהיה?
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום ד"ר קפלן, רציתי להציג בפניך את בעייתי שמדאיגה אותי ביותר והנוגעת בעתידי. אני בן 27 אקדמאי. מאז ומתמיד אני יוצא עם בנות, אבל מעולם לא הייתה לי חברה אמיתית. אני נמשך אליהן אבל תמיד לאחר מס' שבועות, הכל "יורד" ולא בא לי יותר להמשיך את הקשר. אני מתוסכל מזה מאוד. אני חושב שלעולם לא אמצא מישהי שמתאימה לי, הרי הכרתי כל-כך הרבה בנות עד היום ועדיין אני לבד... החלק המדאיג ביותר הוא שיש לי חבר טוב, אנחנו נפגשים כמעט כל יום, ואני תמיד מעדיף להיות במחיצתו (יותר מלצאת לפגישה עם מישהי). יש לציין שאני לא הומו אני פשוט אוהב אותו נורא. הוא תמיד מבין אותי ומסייע כמו שאיש/אישה בחיים לא עשו. מה לעשות? נראה לי שאין לי עתיד!!!
גשם שלום בדבריך יש הרבה מרכיבים שדורשים התייחסות. הקשרים עם בנות שנגמרים מהר, התסכול, הבדידות, החבר הטוב שאין כמותו, התחושה שאם אין לך בת זוג אין לך עתיד... יש כאן נושאים שלכאורה שייכים לעולם החיצוני או לאינטראקציה איתו, למציאת בת זוג מתאימה. בפועל נשמע שיש כאן דיאלוג שלך עם עצמך ושעד שלא תשלים אותו, לא תוכל להשלים גם עם החוץ, או לפחות עם בנות הזוג שאתה פוגש. אני חושב שכדאי לך לפנות לטיפול פסיכולוגי ולבדוק את העניינים. נשמע לי שאתה לא מתמקד בהכרח במקור הבעיה האמיתי אלא בתוצאות שלה. רצ"ב שני קישורים לכתבות על טיפול פסיכולוגי בגישה שאני חושב שמתאימה למה שאתה מתאר. אני לא חושב שגישה ממוקדת קצרת טווח תתאים. http://www.psychologia.co.il/dynamic1a.htm http://www.psychologia.co.il/facts1b.htm בברכה ד"ר אורן קפלן