עצלן מדופלם

שלים שמי אתי אני רציתי להתייעץ אני נשואה שנתיים וחצי אם 2 ילדים עכשיו יש לבעלי טבע שמאד מעצבן אותי ולאחרונה זה עולה לי ליעצבים נוראים זאת אומרת שאני מתרגזת הרבה וזה הבעיה כי זה התחיל לעשות בינינו ממש צעקות בין צעד לשאל וזה משמפריע לי זה שהוא מאד עצלן כל דבר זה עול אצלו למשל לכל מקום שצריכים ללכת יותר מחמש דקות אז זה כבר סיפור אז מה הוא עושה הוא לוקח מונית לבנק לקופת חולים להכל אז אם אנחנו רוצים ללכת לאיזה מקום אז מתחיל אני לוקח מונית ואני אומרת חבל על הכסף אפשר ללכת ברגל ואז מתחיל הויכוחים...וזה לא שיש לנו כסף אנחנו בים של חובות והוא בכלל לא חיה אם חשבוןעושה מאה טלפונים שהוא לא יצתרך ללכת בכלל וזה גם עולה הון ....ומה שמאד מרגיז אותי ברגע שהוא נכנס לבית ישר למיטה הוא חייב לנוח קצת זאת אומרת המקום הקבוע שלו זה המיטה אפילו הליכה של 5 דקות דבר ראשון הוא חייב לנוח כאילו הוא בן80 ואני הפוך מזה ועוד משהוא אם הוא היה מסכים לנסוע אם אוטובס לאן שהוא צריך ללכת אז אוטובוס לא עושה לו טוב תשאל למה כי הוא מפונק בקיצור כל היום הוא או במונית או במיטה וזה מאד מאד מרגיז אז מה עושים???.

אתי שלום אני לא חושב שיש פטנט לפתרון מושלם. ראשית צריך לקבל שיש ביניכם הבדלים ושדברים מסוימים הוא עושה אחרת ממך, וכך זה יהיה תמיד. אם זה גורם לנזק של ממש, לדוגמא, אתם בחובות והוא גורם לכך שתשקעו יותר בחובות, אז אתם צריכים לדבר על זה ממקום הגיוני, לברר איתו כיצד הוא חושב להתמודד עם החובות והאם השימוש הפזרני בכסף נראה לו הגיוני. אם מדובר רק על הבדלים אישיותיים ביניכם, יתכן שתצטרכי לעבוד על עצמך לקבל אותו יותר כפי שהוא. עצלן זה פירוש אחד. אדם שאוהב לחיות בנוחיות ולהנות מהחיים, זה פירוש נוסף, ויש בוודאי פירושים נוספים. נסי אולי פחות להתעצבן, ולא להיכנס לריבים על דברים שבאמת אין להם משמעות גדולה. שאת הולכת לבד לכי ברגל ותני לו ליסוע במונית לקופת החולים. עם נושא אחד או שניים שהם באמת רציניים, התמודדי ודברי איתו. כך את מפחיתה את החיכוך למינימום ומשאירה את הויכוח לדברים החשובים באמת עבורך. בברכה ד"ר אורן קפלן

לדעתי לא מדובר בעצלנות. מדובר בחוסר אחריות מוחלט ובפרזיטיות. אם תוותרי לאדון תמצאי את עצמך בחובות אינסופיים. לכבודו לא מזיז מהחובות ואת לבדך תצטרכי לשלם את חובותיו כל ימי חייך. עצתי לך, היא שברוח טובה תדאגי להפריד חשבונות. תדאגי שיהיה לך כסף בצד למקרה חרום. כסף שהוא לא יידע עליו ושהנושים לא יוכלו לגעת בו. ביטחונך הכלכלי הוא ביטחונך האישי. אני לא יודעת אם תוכלי לשנות את האיש, ככל הנראה בגילו הוא כבר לא ישתנה. את צריכה לדאוג לעצמך ולילדייך. אז אל תנסי לשנות אותו, תנסי לשנות את חומרת המצב. אם חשבונותיכם יופרדו ולא יהיה לו כסף למונית אז הוא לא ייסע במונית, כל זמן שאת תאפשרי לו את הכסף הזה הוא ימשיך לעשות כן. מריבות לא תפתורנה את הבעיה. להיפך, אולי באמצעות הענקת אהבה והבנה למצבו הנפשי הקשה, הוא יוכל לקבל חיזוק. אבל בה בעת את חייבת לדאוג לבטחונך הכלכלי, כפי שהסברתי לעיל.