תרופות וטיפול ביחד

רציתי לדעת מה קורה לאדם כאשר הוא גם הולך לטיפול פסיכולוגי וגם לוקח תרופות פסיכאטריות במקביל, הרי לא יהיה קשה לו לדעת בין אם ההשפעה של הטיפול היא המטיבה עימו או שאלו בעצם התרופות...? האם זה אתי לפסיכולוג לבקש ממטופל לקחת תרופות גם אם בעודו מסרב לכך? האם יש לפיכולוג את הסמכות הזו להחליט אם זו בעיה פיזיולוגית או לא? איך בעצם הוא יכול לקבוע קביעה כזו, שהבעיה היא בטסטרון הנמוך, הרי אין לכך בדיקה רפואית, וגם אם כן הוא לא עוסק ברפואה כזו...איך הוא בעצם קובע זאת? ושאלה אחרונה היא האם אפשר ללא תרופות פסיכאטריות, האם זה כה נחוץ? הרי אנשים חיו לפני כן בלי למה שעכשיו לא יוכלו להתגבר על חרדות ודכאונות, הרי אלו הם לא לכל החיים, הכל פתיר, תודה מראש על התשובות

תמי שלום, אענה לך לפי שאלותיך > רציתי לדעת מה קורה לאדם כאשר הוא גם הולך לטיפול פסיכולוגי וגם > לוקח תרופות פסיכאטריות במקביל, הרי לא יהיה קשה לו לדעת בין אם > ההשפעה של הטיפול היא המטיבה עימו או שאלו בעצם התרופות...? מאוד מקובל לקבל טיפול משולב של פסיכולוג ופסיכיאטר. פעמים רבות יש צורך בשילוב כזה, תלוי בסוג הבעיה. לדוגמא, במקרים רבים של דיכאון או חרדה הטיפול הטוב ביותר הוא השילוב בין השניים, ושימוש רק באחת השיטות לא מפיק את המיטב. > > האם זה אתי לפסיכולוג לבקש ממטופל לקחת תרופות גם אם בעודו מסרב > לכך? האם יש לפיכולוג את הסמכות הזו להחליט אם זו בעיה פיזיולוגית > או לא? הטיפול בתרופות נקבעות ע"י הרופא הפסיכיאטר. לפסיכולוג בהחלט אחריות לומר למטופל שהוא צריך תרופות ולהפנות אותו לרופא, כמובן במידת הצורך. לפסיכולוג יש אחריות מקצועית להחליט על כך, והמצב אפילו הפוך ממה שנדמה לך, פסיכולוג שלא יאמר לך ללכת לרופא לבדיקת הצורך בתרופות עלול להחשב רשלן על פי החוק. כמובן שהפסיכולוג מציע בדיקה ולא קובע האם הטיפול הכרחי או איזה טיפול תרופתי ינתן בסופו של דבר. > > איך בעצם הוא יכול לקבוע קביעה כזו, שהבעיה היא בטסטרון הנמוך, > הרי אין לכך בדיקה רפואית, וגם אם כן הוא לא עוסק ברפואה > כזו...איך הוא בעצם קובע זאת? את כבר נכנסת כאן לאופי הבעיה עצמה. אני מציע שאת השאלה הזו תפני אל הפסיכולוג עצמו. > > ושאלה אחרונה היא האם אפשר ללא תרופות פסיכאטריות, האם זה כה > נחוץ? הרי אנשים חיו לפני כן בלי למה שעכשיו לא יוכלו להתגבר על > חרדות ודכאונות, הרי אלו הם לא לכל החיים, הכל פתיר, הכל אפשרי, ועם זאת, יש ידע ונסיון מקצועי שמכוונים לטיפול הנכון. במידה ואיש המקצוע אליו פנית מציע לך לקבל ייעוץ פסיכיאטרי הייתי מייעץ לך לשמוע בקולו וללכת לשמוע מה יש לרופא להגיד. מקסימום תחליטי שאת לא מקבלת את דבריו ולא מתחילה טיפול תרופתי. את הייעוץ כדאי לקבל. בברכה ד"ר אורן קפלן