חיבוק בזמן טיפול

השאלה שלי נוגעת לקיום מגע (חיבוק) במסגרת טיפול פסיכולוגי. האם חיבוק לפני/אחרי הפגישה נחשב כהפרה של הגבול בטיפול, (או פתח לתלות מסויימת)? או שמא הוא יכול להוסיף בעצם הידיעה כי יש שם מישהו שמחבק אותך גם פיזית... תודה על תשובתך.

לטעמי, חיבוק הוא לגיטימי לחלוטין ואפילו הכרחי לאחר בניית קשר של אמון. האמת, גם לפני..

שלום אינני רוצה ויכול להיות שיפוטי לגבי כל מצב בהם נוצר מגע של חיבה כפי שאת מתארת. צריך להבין יותר את הקונטקסט ואפילו את אופי החיבוק. עם זאת, אציין את דעתי הכללית בנושא שהיא שמרנית למדי. אני חושב שעדיף להימנע ממגע גופני בין מטפל למטופל. אני לא רואה את הבעיה בתלות בהכרח כיוון שזו יכולה להיווצר גם ללא כל מגע פיזי מאופי הטיפול. החיבוק הנפשי עשוי לספק את מה שהחיבוק הפיזי נותן ללא הסיבוכים העלולים לנבוע מהמגע הפיזי. בברכה ד"ר אורן קפלן

יש אנשים שהחיבוק הפיזי עושה עבורם את כל ההבדל. כל עוד זה לא מעבר לחיבוק, זה נראה לי לגיטימי. אני אל הייתי מסוגלת להיות אצל מטפל או מטפלת שלא מגיבים לרצון או צורך של מטול לקבל חיבוק בסוף פגישה. כך גם אני תופסת את עצמי בתור מטפלת בעתיד. כמובן אם זה לא צורך שלי אלא צורך של המטופל. אחרת, יש נה תחושת ריחוק ותחושת דיסטנס לטעמי וזה מקשה. דעה אישית שלי בלבד. ייתכן שמטפל עם מטופלת או מטפלת עם מטופל (כלומר, בחור ובחורה) יותר בעייתי ואולי דורש חוקים יותר נוקשים. אינני יודעת.