רגשות בוערים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

23/02/2003 | 13:01 | מאת: טל

שלום רב אני בחורה בת 22 ואני סוחבת עם עצמי מטען שעם הזמן מכביד עלי. חברתי נפרדה מהחבר שלה לפני כמה חודשים-זה הסתיים באופן קשה. במהלך הפרידה החבר שלה פנה אלי בעיצות על סיום הקשר ועל הקושי שלו. נוצר בינינו קשר טלפוני הדוק וקירבה נפשית כל כך הדדית וטובה וכל זאת ללא ידיעתה כמובן. נפתחנו והודנו על ריגשותינו אחד לשני והתקרבנו לאט לאט. הבעיה שהקרבה קרתה ממש לפני נסיעתו לחו"ל וזה היה ברור שלא נפתח כאן משהו. בהתחלה היו לי ריגשות אשם כלפי חברתי אך הן התפוגגו להן כיוון שבאמת הרגשנו משהו. כואב לי כל כך כואב לי שהוא רחוק כבר 4 חודשים, אנחנו מתכתבים והוא כתב לי על אהבה חדשה וזה ממש שבר אותי אני חושבת עליו כל הזמן ובקושי ישנה בלילה. אני יודעת שהוא מעריך אותי דיברנו בטלפון והוא אמר לי שהוא מתגעגע ושמח לשמוע את קולי אבל זה מתגמד לעומת הקשר בו הוא נמצא. עד שיחתינו בטלפון עוד קיוויתי שיש לנו סיכוי אבל ניראה לי שהוא מאוהב אמרתי לו שאני שמחה בשבילו אבל בפנים אני נחנקת מצער ומניפוץ התיקווה הקטנה שגרמה לי לחייך. קשה לי אני חושבת שאני אוהבת אותו וזה טיפשי לאהוב אקס של חברתך שיש לו חברה חדשה ועוד נימצא בחו"ל. (זמנית) האם כדאי לי לקוות עוד. אני יודעת שצריך להמשיך בחיים ולהכיר אחרים אבל בתחום הזה אני די גרועה אף פעם לא היה לי חבר ולא היתה לי קירבה כזו מדהימה כמו שהיתה לי איתו. אני תמיד רוצה את הבחורים שאי אפשר להשיג ואני מתקשה להבין למה. יש לי כאן עוד בעיה בקשר לעצמי כפי שניתן לראות ואני מודעת להכל ובכל זאת לא יודעת מה לעשות בבקשה עזרה.

24/02/2003 | 00:47 | מאת: ד"ר אורן קפלן

טל שלום את מה שאת מרגישה אף אחד אחר לא יכול להרגיש, אבל אולי היית יכולה לברר עם עצמך איך נקלעת למצב הבלתי אפשרי הזה. נראה כאילו ממש נמשכת אל האש. גם חבר של חברה, גם נוסע לחו"ל, כאילו את חייבת לסבול ולעבור תהליך קשה בדרך לזוגיות. אני מתאר לעצמי שיש דרכים יותר נעימות וקלות למצוא אהבה, ובד"כ דברים כאלה אינם מקריים. מבחינה פרקטית כמובן שכדאי לשכוח מהבחור ולהמשיך הלאה, אם את יכולה. במקביל הייתי ממליץ לך לא רק לשכוח את מה שקרה, אלא להבינו יותר טוב, כיוון שתוכלי אולי ללמוד ממנו משהו לעצמך ועל עצמך. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית