שיחה וטיפול

אינני יודעת אם פניתי לתחום הנכון, אך אני מקווה שאמצא כאן תשובה. יש לי ילדה בת 7 שבד"כ בשבת בבוקר כאשר היא מתעוררת מהשינה, קודם כל שואלת אם היא יכולה לקום ולבוא אלינו למיטת ההורים, ולאחר מכן היא מגיעה. בשבת האחרונה, בשעה מוקמת מאוד של הבוקר (שבדרך כלל אינה מתעוררת כ"כ מוקדם בבוקר), היא התעוררה והגיעה לחדרנו בשקט בשקט מבלי שנבחין. אני ובעלי היינו בעת קיום יחסי מין ולא שמנו לב מתי היא הגיעה, איננו יודעים כמה זמן היא נכחה בפתח הדלת, אך פתאום שמענו את קולה, היא לא נכנסה לחדר, עמדה רחוק מהפתח ושאלה אם היא יכולה לקום, היא לא שאלה אם היא יכולה לגשת אלינו למיטה כמו בד"כ. גם לאחר זמן מה, קראנו לה לבוא לחדר והיא באה וענתה על מה ששאלנו והיא לא רצתה להיות אתנו במיטה, היא רק ביקשה שנדליק לה את הטלויזיה וכך התנהגותה היתה מוזרה כשעה לאחר מכן. בהמשך היום היא חזרה לעצמה והענין עבר. אינני רוצה שהילדה תישאר עם טראומה וברצוני לדעת כיצד לטפל בנושא וכיצד והאם נכון לפתח שיחה בענין, היא ילדה מאוד נבונה ומאוד בוגרת, מה עלי לעשות???

ל שלום המבוכה לכולכם מובנת וטבעית, אולם לא צריך להתייחס לעניין כטראומה, הוא קורה בצורה כזו או אחרת כמעט בכל בית בשל אופי המגורים המשותפים. בגיל 7 ניתן להסביר במילים פשוטות שאמא ואבא ישנים באותה מיטה, וכשזוג אנשים מבוגרים אוהב זה את זה הם גם מתקרבים גופנית, מתחבקים ומתנשקים, ושביום שבת כשהיא נכנסה לחדר אתם הייתם עסוקים ולא שמתם לב שהיא נכנסה. את יכולה לומר לה שראית שהיא לא התנהגה כרגיל ושאולי לא ידעה מה לעשות, אבל שזה טבעי ובסדר. לא להיכנס ליותר מדי פרטים והסברים, אלא אם הילדה מגיבה. נדרשת התייחסות עניינית כדי לא להשאיר את הנושא באוויר, אבל אם היא לא מגיבה או שואלת, לסגור את העניין. בהמשך אפשר לשקול להציב מנעול דלת כדי לשמור על הפרטיות שלכם כשתרצו בכך. בברכה ד"ר אורן קפלן