אהבה לשניים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
דר' שלום רב, התלבטתי רבות אם לכתוב באתר או לא, מכיוון שמדובר במשהו מאד אישי, שאני לא יכולה לדבר אילו ודי מפחיד לכתוב אילו, אבל אני ממש מוטרדת ואני חייבת עצה מיקצועית איך להתמודד. אני אספר בקצרה, התחתנתי לפני חודש, חודש לחודש וחצי/ חודשיים לפפני החתונה , התחלתי לדבר עם משהו מהעבודה ואם הזמן התדירות עלתה ומצאתי את עצמי חושבת עילו יותר מסתם חבר לעבודה, משיחה לשיחה שלנו הרגתי יותר ויותר חזק ובסופו של דבר מצאתי את עצמי במצבים מאד אינטימים שחלקנו יחד (דבר שמעולם לא האמנתי שאני מסוגלת לעשות לבעלי, חבר שלי באותם ימים) אני בן אדם עם עקרונות מאד חזקים בנושא הזה, (לפחות הייתי) היתה לי התלבטות מאד קשה לפני החתונה, זה בילבל אותי, ועצם הבגידה שלי הביאה אותי לחשוב אם אני באמת אוהבת את בן זוג שלי שאיתו אני עומדת להתחתן (הרגשה נוראית להרגיש ככה חודש לפני החתונה) - בכל מיקרה בחרתי להתחתן, פירשתי את כל העניין הזה בכך שהוא נבע מלחץ שלפני החתונה (לא שזה מצדיק...) אבל עלו בי חששות שבעצם אין לי נסיון מיני מלבדו (החבר - הבעל היום) וכניראה שהשתלט עלי פחד שאני צריכה יותר ניסיון, והיה לי צורך עצום באותם ימים להיות לבד וחיפשתי רק לא להיות בבית, בסוף הבנתי שאני כן אוהבת אותו וכנראה שזה רק דאך טיפה ולכן אני מרגישה כך וזה בטח יחזור. ואכן התחתנו ומאותו רגע פתאום הכל נהיה מקסים והרגשתי שוב את אותה אהבה שהיתה לי ובירח דבר היה נהדר והרגשתי שאני חייבת לספר לו על מה שעשיתי כי הרגשתי אהבה עצומה, אבל לא סיפרתי כי אני לא מסוגלת לראות אותו ניפגע. הבעיה הנוכחית היא שהבן אדם הזה עובד איתי, וחשבתי שאחרי שאני אתחתן הכל יהיה בסדר, אבל זה מאד מאד קשה לי, אני לא יודעת מה לעשות, כי אני רואה אותו ואני מתגעגת אילו ואני מרגישה את הצורך להרגיש אותו שוב, אני לא מבינה איך זה יכול לקרות מעולם לא קרה לי דבר כזה, אני מרגישה מאד מדוכאת מזה, כי בבית אני חושבת עילו כל הזמן ואני לא יכולה לתת את כולי לבעלי (ולא מגיע לו) אותו אחד שהייתי איתו פלט לי פעם אחת שהוא מתגעגע אבל הוא מקרין כזה ריחוק וזה עוד יותר כואב לי, הוא אומר וגם צודר שזה רק יהרוס לשנינו אם אנחנו נסחף לזה שוב, הוא אמר לי שאני לא צריכה את זה על עצמי ושבסופו של דבר הוא זה שהולך לישון לבד. אני אשמח אם אקבל יעוץ איך להתמודד עם זה? האם לנתק כל קשר עם הבחור מהעבודה? (זה מאד קשה כי יש בי צורך לראות אותו כל הזמן ולהתקשר אילו) מה המעשה הנכון לעשות? תודה מראש.
דפנה שלום אין ספק שאת צודקת לגבי הקשר בין מועד החתונה לרומן שהתחיל חודשיים לפני כן. גם אם בעלך הוא הבחירה המושלמת מבחינה זוגית עדיין יש התלבטויות אישיות על משמעות החתונה שכנראה לא סיימת לעבד. כנ"ל לגבי אותו עמית לעבודה, גם אם באמת הוא דמות שיכלה למשוך אותך, הוא מייצג תפקיד מסויים במצב שנוצר ואינו עומד רק בפני עצמו. אני לא חושב שניתוק או אי ניתוק מאותו בחור הם הפתרון. העניין הוא להתמודד עם מה שקורה לך מבפנים כדי שהעניין יטופל לטווח הארוך. אני מציע לך לפנות לייעוץ פסיכולוגי ולעשות את העבודה קודם כל עם עצמך ללא קבלת החלטות בעולם החיצוני בשלב זה. לא נראה שאת יכולה באמת לומר לעצמך באופן חד משמעי איך נכון ואפשרי לנהוג במצב שנוצר. בברכה ד"ר אורן קפלן