השפעות על מטפל

ד"ר קפלן שלום, סיימתי את לימודיי לתואר ראשון בפסיכולוגיה, וכיום אני עובדת בבית חולים פסיכיאטרי במחלקת ילדים. במחלקה אני פוגשת ילדים עם בעיות שונות. נדהמתי לגלות שגם ילדים מאובחנים כסובלים מסכיזופרניה או התקפים פסיכוטיים. רציתי להבין יותר מה מרגיש אדם החולה בסכיזופרניה, ולכן חשבתי לעצמי שאדמיין שאני רואה דמות המדברת אליי, אך לא עשיתי זאת כי אני חוששת שזה ימצא חן בעיניי, ואני אגלוש לפסיכוזה (האם אני מובנת?). יש עוד דבר אשר מטריד אותי. גדלתי בבית שבו לאימי היו אמונות טפלות שהיא אילצה אותנו לקחת בהם חלק. והיום לפעמים אני מפתחת לי אמונות טפלות משל עצמי, או חושבת מחשבות כמו שעליי לוודא כי כל הארונות בחדרי סגורים לפני שאני יוצאת מהבית כי אם לא משהו ישתבש (למשל אחלה בסכיזופרניה). המחשבות עצמן לא מטרידות אותי מאוד, אך עצם העובדה שאני חושבת אותן מטרידה אותי. אני שוקלת להמשיך את לימודיי לפסיכולוגיה קלינית, ומודאגת מההשפעה שתהייה לזה עליי. מה דעתך על הדברים שסיפרתי? תודה, איילה

איילה שלום נשמע שאכן יש מחשבות טורדניות שפוקדות אותך, ובהחלט יתכן שזה קשור גם לאימך. אני חושב שצריך לתת לדברים הללו מקום יותר מאשר כמה שורות בפורום, ולכן אני מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי, בוודאי אם כוונתך לפנות ללימודי פסיכולוגיה קלינית שדורשים בין היתר מודעות עצמית גבוהה לתהליכים שאת עוברת. אינני יודע איזו הדרכה את מקבלת במסגרת עבודתך, אבל אולי יש אפשרות להעלות את הנושא בפני אדם מקצועי שאת מרגישה אליו מספיק קרובה בעבודה. אם יש צורך להרגיע, אין למה שאת כותבת ולפסיכוזה דבר וחצי דבר. מדובר בחרדה שכדאי לעבד ולבדוק אותה. בברכה ד"ר אורן קפלן