חרדה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לד"ר אורן שלום רב, אני אם צעירה לשני ילדים. הבכור בכתה א. יש לי בעיה שגורמת לי למועקות ולחרדות שקיימות מס' שנים הקשורות לבני הבכור והתעצמו עם עלייתו לכתה א. בני ילד בריא,תלמיד מצטיין חביב וחברותי ונראה טוב ובכל זאת יש לי רגישות יתר בכל הנוגע לעניין החברתי שלו אני תמיד דואגת שיקרה מצב שלא ירצו לשחק איתו, שידחו אותו שיפגעו בו. כל יום אני מתחקרת אותו עם מי הוא שיחק ואם משהו נשמע לי מוזר או חריג אני מתחילה להלחץ,לדעתי אני עלולה לגרום נזק לילד ואין לי שליטה על כך. יש לי מן אובססיה לרצות שכל יום יהיה לו מפגש חברתי למרות שזה לא אפשרי שכן מדובר בכל זאת בילדים קטנים, יש מצבים בהם אני יכולה להתחיל לבכות ולרחם עליו אפילו בלי סיבה. ברצוני לציין שיש לו די הרבה חברים שהספיקו לבקרו בביתו במיוחד בתקופת הקיץ, אף פעם לא קרה מקרה שדחו אותו או שהוא נשאר בודד לדעתי אני חייבת טיפול דחוף. הייתי רוצה לדעת לאיזה סוג של פסיכולוג עליי לפנות והאם ניתן לקבל טיפול במסגרת קופ"ח. בתודה רונית
רונית שלום אני מסכים איתך שכדאי שתבררי מה קורה, וטוב שאת מסוגלת לעשות את ההפרדה ולהבין שלא מדובר בבעייה אובייקטיבית של הילד אלא בחרדה שלך. את יכולה לפנות לכל פסיכולוג קליני שנותן ייעוץ. ניתן לקבל טיפול דרך קופת החולים, התקשרי לסניף הקרוב לביתך לברר מה האפשרויות באזור מגוריך. כמו כן אפשר לפנות למרפאות משרד הבריאות. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
