חברה דמיונית.

היי, תוך כדי שיחה עם בתי בת ה-9 היא סיפרה לי שיש לה חברה דמיונית.היא ניפגשת איתה בשירותים בבית הספר.היא מספרת לה שהילדים מציקים לה והחברה עוזרת לה.שאלתי אותה איך היא עוזרת והתשובה הייתה-"אמא-היא פשוט יוצאת מהשרותים ועוזרת לי להילחם ואני מנצחת". שאלתי איך היא נראית ואם יש לה שם-התשובה הייתה שאין לה שם וגם לא ממש ידעה לתאר אותה. למחרת ניסיתי להעלות שוב את הנושא ובתי אמרה לי-"אמא-את נכנסת לי יותר מידי לעניינים שלי".בזה הרגע הבנתי שצריך לעצור. בתי היא ילדה מאוד רגישה,ילדה שאוהבת לעזור וטובת לב. אני לא כך כך מבינה למה היא צריכה את החברה הדמיונית?לא עדיף חברה אמיתית? איך אני צריכה להתנהג עימה?האם היא מאותת לי? יש לציין שיש לי עוד בת בת 11 ותינוק בן שנה.ככה שהיא ילדת סנדוויץ-ואולי זה רק החמיר את המצב של הרגשנות שכבר הייתה בה? אשמח אם תסביר לי קצת יותר על הנושא. שרון

שרון שלום ידיד דמיוני הוא דבר נפוץ אצל ילדים ואם בתך מרגישה חולשה במצבים מסויימים זה בהחלט יכול לעזור שחלק בתוכה שהופך בדמיון לידיד עוזר להתמודדות. בד"כ ילדים בגילה מבינים שמדובר ביציר הדמיון ולא בידיד קונקרטי, וכל עוד ההבדל בין דמיון למציאות ברור אין כל בעיה בכך. מובן שעדיף גם חברים אמיתיים אבל לעיתים הם מאכזבים או לא מספקים את מה שצריך. אינני חושב שאת צריכה לעשות משהו מיוחד, היא אמרה לך בצורה ברורה שזה דבר פרטי שלה אותו היא מחלקת איתך בערבון מוגבל. את ההקשר המשפחתי שציינת אפשר לברר בלי קשר לידיד הדמיוני, אין צורך לקשר בין השניים באופן ישיר. בברכה ד"ר אורן קפלן

הייתי רוצה לקבל איזשהו מקור קריאה מקצועי לנושא החבר/ה הדמיוני . אודה לך אם תוכל להפנות אותי, או לחילופין לספר לי על הידע שלך בנושא.(בגילאי 6-10)