שאלה מוזרה קצת על דכאון

שלום אורן, יש לי חבר טוב שמאז האסון הנורא של מעבורת החלל קולומביה לא מצליח לחזור לעצמו. כולנו, אני מניח, הזדעזענו מהטרגדיה שקרתה שם, אבל אני מניח גם שכולנו המשכנו הלאה בחיינו, למרות התחושות הקשות. העניין הוא- שלא כך קורה עם אותו חבר. מאז ההתפוצצות- זה פשוט לא אותו בנאדם: אי אפשר לדבר איתו; מסתובב כל היום עם פרצוף של תשעה באב, לא מתעניין בכלום, לא רוצה לבלות איתנו יותר, נסגר בעצמו. הוא גם ירד במשקל- כמה קילוגרמים טובים לפחות. רוב הזמן הוא נראה "על הפנים": תשוש, חסר אנרגיה וחסר רצון לעשות משהו עם עצמו - בקיצור- נראה פשוט מדוכא לאללה. שאלתי היא- האם אפשר ליפול לדכאון אמיתי (קליני) כתוצאה מאסון שבסופו של דבר אינו קשור אליך ישירות? ומה אפשר לעשות כדי להוציא אותו מזה? תודה, שחר

שחר שלום לפעמים יש אירועים שמכריעים מצבים נפשיים שנבנו לאורך זמן. סביר להניח שלא מדובר רק באירוע הטרגי של קולומביה אלא "בקש ששבר את גב הגמל". יתכן שהוא מודע לכך ויתכן שלא, אבל כנראה שהמצב התדרדר לאורך זמן והאירוע האחרון החמיר את הבעיה. אני מציע לעזור לחברך להגיע ולקבל עזרה פסיכולוגית כדי להבין מה קורה לו וכיצד לתמוך בו במשבר הנוכחי. בברכה ד"ר אורן קפלן