הבעת רגשות בטיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ד"ר קפלן שלום ברצוני לברר אם קיים איזה שהוא קוד אתי לגבי הבעת רגשות מצד המטפל בטיפול. אני חשה שהמטפל שלי מאוד לא מביע רגשות, ואיני יודעת אם לפרש זאת כטקטיקה או כתכונת אופי שלו או שאולי משהו שקשור למקצוע. עד כמה לדעתך פסיכולוג יכול ללכת עם רגשותיו ולהפגינם?
הדעה האישית שלי שאם הפסיכולוג חם , הוא יראה את זה למטופל וצריך להראות אתזה. זה מאד מקדם את הטיפול. גם בונה קשר של אמון יותר מהר. חיבוק, חיוך וכו'. באמת השאלה מעניינית: האם כדאי לעזוב טיפול אם מגלים שאין מספיק הבעות רגשות מצד המטפל? מטופל רגיש ומחצין רגשות מאד יכול לסבול ממטפל מסוג זה. או האם לתת לטיפול לזרום ולהסתכל על מה שכן יש למטפל. על מה נח בו?
שלום לוחמת זו בעיה. המטפל עוזר לי בהרבה מובנים, אבל זה שלא מביע רגשות הורס לי המון ואינני יודעת מה לעשות, אם להחליף מטפל למרות העזרה בשאר התחומים, או לא.
סימונה שלום לשאלה שלך כמה היבטים, מצד המטפל שלך, מצידך כמטופלת, וכמובן מצד המקצוע באופן כללי. אין כמובן קוד אתי לגבי הבעת רגשות, אבל יש סגנונות עבודה. סגנונות אלו משתלבים כמובן גם עם סגנון האישיות ועם האמונה. בעיקרון ישנה גישה פסיכולוגית על כך שהפסיכולוג אמור להיות "לוח חלק" עליו אפשר להשליך מהעולם הפנימי. מצד שני יש גישות "אינטרסובייקטיביות" הדוגלות בקשר אישי ואוטנטי שיגביר את אפקטיביות הטיפול. לבסוף, הצורך שלך בטיפול מבטא גם חלקים שלך והשאלה אין הכל מתחבר ביחד. אי אפשר כמובן לומר לך מה בדיוק קורה אצלך בטיפול, אבל נשמע לי שזה נושא מאוד חשוב שכדאי לדבר עליו בטיפול, הן כדי לשמור על הטיפול, והן כדי להפיק מכך את המירב עבורך, כיוון שיתכן שהנושא הזה של הבעת רגשות והתמודדות עם רגש ביחסים בינאישיים קשור אליך גם בהקשרים שמחוץ לטיפול. בברכה ד"ר אורן קפלן
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
