לדר' קפלן

דר' קפלן שלום רב, אני אם לבת שנה - תינוקת מקסימה אותה הנני אוהבת בכל ליבי!. יחד עם זאת, בתי נולדה עם בעיה קוסמטית קלה והדבר מדיר שינה מעיני. אני משוגעת על בתי ומעניקה לה את כל החום והאהבה שבעולם (לא מדובר כלל בדיכאון שלאחר לידה!) אך בד בבד איני חדלה להתייסר ולהאשים את עצמי בעינין.. אני מלאה במחשבות "טורדניות" וכל זאת בגלל אותו פגם קטנטן. אני מרגישה כואבת ומתוסכלת שבמקום לראות את נקודות האור (הרבות) שאצלה, איני חדלה להתעסק באותו פרט מציק. אני כל כך רוצה ללמוד "לקבל אותה" פשוטו כמשמעו לא בשביל עצמי כמו שלמענה!- איני רוצה שתגדל בתחושה שיש בה פגם וכמובן שברור לי שעד שלא אקבל אותה באמת כפי שהיא לא אצליח להנחיל לה בטחון עצמי. איני חדלה לכעוס על עצמי שבמקום ללכת עימה ולהתגאות בה, אני נבוכה בכל מפגש חברתי עימה. אין לי ספק כי שיחות עם פסיכולוג תעזורנה לי והינן הכרחיות למענה ולמעני, אולם כיון שאין כל סיכוי שאוכל לממש זאת בתקופה הקרובה, אודה לך אם תוכל לתת לי מעין "טיפים" ע"מ שאוכל סוף סוף להתחיל לעלות על הדרך הנכונה. אין דבר שאני רוצה יותר מאשר להיות עימה בחברת חברים, להישיר מבטי ולהיות האם הכי גאה בעולם וכואב לי(בשבילה) שבכל פעם אני נכשלת בכך מחדש, שלא לציין את קינאתי בחברותיי בעלות הילדים "המושלמים"..אני אדם מאד מאד פרפקציוניסט ורגיש ולכן לדעתי קשה לי ההתמודדות. האם יש איזשהי דרך לצאת מהמעגל הכואב הזה? אודה לך מאד על התיחסותך! בברכה, מיכל

מיכל שלום סביר להניח שמחשבותיך המטרידות אינן קשורות לילדה אלא לחלקים שלך עם עצמך. לפי מה שאת מתארת הילדה מקסימה ופגם קוסמטי קל לא אמור לשנות דבר בעתידה. לכל אחד יש פגם כלשהו, חיצוני או פנימי, ואם היא תהיה ילדה מאושרת ובטוחה בעצמה דברים רבים יכסו על אותו פגם קוסמטי. אם כך, כדאי לך לנסות ולהבין מהו השיקוף של אותו פגם קוסמטי של הילדה אצלך. יש נטייה פעמים רבות להזדהות עם הילד, כאילו הוא היה חלק או איבר נוסף של ההורה (ברמה סימבולית כמובן). הילד מגיע לעיתים גם כדי להשלים את אותם חלקים של ההורה שאינו יכול להשלים בעצמו, וישנה תקווה שדור הצעיר יהיה התשובה לכל מיני דברים. במידה ותצליחי לגעת בחלק הזה בתוכך שמקנא או נבוך גם בלי קשר לילדה. אינני יודע מדוע אינך יכולה לפנות לייעוץ, אבל אם מדובר בבעיה כספית אולי כדאי לפנות למרפאה לאם ולתינוק המצויה במרפאה הפסיכיאטרית של בי"ח איכילוב שם ניתן בוודאי לפנות גם במימון קופת החולים. יש בוודאי מסגרות נוספות מתאימות בשירות הציבורי. בברכה ד"ר אורן קפלן