גירושין וילדים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, שני ילדי בני הארבע והשנתיים, צמחו למציאות של גירושין. (התגרשתי בזמן ההריון השני). לעת עתה הם אינם מעלים את הנושא ואינם שואלים שאלות ישירות לגבי המצב. האם עלי ליזום שיחה ישירה או עקיפה (ע"י משחק וכד') לגבי הגירושין או שמא עלי לחכות ליום שבו הם יפנו כלפי את השאלה בצורה ישירה? אני בטוחה שהם חשים שיש משהו שונה בתא המשפחתי שלנו. הם ילדים מפותחים ואינטליגנטיים. תודה מראש!
כשהתגרשתי היה בני הצעיר בן שלוש וחצי. בכל הזדמנות בה שוחחתי איתם על הנושא, לעיתים גם בלא ששאלו שאלות, חזרתי ואמרתי את מה שאני מאמינה בו עד היום- "נכון, המשפחה שלנו שונה ממשפחות רבות, אבל "שונה" איננו "פחות טוב". הוא יכול להיות גם "יותר טוב", ובכל מקרה "שונה" איננו "רע". הייתי יוזמת איתם שיחות מפני שהנחתי שאולי הם אינם יודעים או חוששים מפני העלאת הנושא. לא בהכרח שיחות ארוכות,לפעמים רק הערה קצרה. אחרי 11 שנים של תפקוד, אני יודעת שהגישה הזו היתה נכונה עבורם,בנוסף לכל החום והאהבה שקיבלו,ועודם. רק טוב לך.
נועה 47 תודה על תשובתך, היא מדברת אלי. אולי תוכלי לתרום לי עוד מנסיונך ולהציע לי איך מתחילים. האם פתאום בלי קשר לכלום לזרוק לחלל את הנושא? ממש לא ברור לי איך ליזום? האם לחכות לסיטואציה ואיזו? אני ממש זקוקה למספר אלטרנטיבות לצורך ההתחלה. האם יש לך רעיון? תודה מראש, מצפה לתגובתך. אורית.