אבדתי אמון בטיפול

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/01/2003 | 23:22 | מאת: אני

כבר יותר משנה אני הולכת לטיפול. רציתי להפסיק את הזלילות אבל זה לא עזר. כבר לא יכולתי להתאמן כ"כ הרבה כמו פעם בגלל הלימודים, אז התחלתי להקיא... וכל זה במהלך ה"טיפול"... שילמתי על הטיפול הזה במהלך השנה האחרונה יותר משעלתה לי שנת הלימודים באוניברסיטה... ובנתיים אני לא מצליחה להתגבר על הזלילות ומקיאה ומקיאה... חס ושלום רק לא להשמין. אני לא מבינה בכלל מה הטעם בטיפול רק מדברים ומבינים דברים אבל בפועל שום דבר לא מסתדר ולצערי במקרה שלי אף הסימפטומים התדרדרו... רק תסכול קיבלתי מהטיפול הזה והודעתי למטפלת שאני מפסיקה בשבוע הבא. היא כמובן מתנגדת... איך לכל הרוחות היא יכולה לטעון שזה יעזור אחרי שבשנה האחרונה הקאתי יותר מתמיד? היא לא עוזרת אבל היא שקרנית כשטוענת שכן תעשה זאת!!! עוד לא ראיתי דבר כזה- שילמתי כ"כ הרבה כסף עבור משהו שלא ברור לי מה נתן לי-"טיפול" ובסופו של דבר לא נפתרה בעייתי. זה ממש לא יאומן...

30/01/2003 | 00:11 | מאת: ד"ר אורן קפלן

א. שלום השאלה לאן את ממשיכה מכאן ומדוע לדעתך שום דבר לא עוזר. האם יש משהו שעשוי לעזור לך, האם יש לך באמת מוטיבציה לעשות שינוי. בניגוד למודל רפואי אין כאן מצב שאת מקבלת תרופה והכל עובר. בסופו של דבר את תצטרכי לעשות את השינוי. טיפול פסיכולוגי שלא מועיל בדבר במשך שנה שלימה מעורר תהיות. השאלה האם באמת אין כל שינוי בחייך. יתכן למשל שאמנם נושא האכילה לא נפתר, אבל את נמצאת כיום במקום אחר מבחינת התובנה והמוכנות שלך לשינוי, ונדרש עוד זמן. תהליכים כאלה, במיוחד בנושא הפרעות אכילה, לוקחים זמן. עם זאת, אם הטיפול באמת לא תרם לך דבר במשך שנה שלימה יש מקום לחשיבה על שינוי במסגרת. נשמע שאת בהחלט זקוקה לטיפול וכדאי להמשיך בין אם במסגרת הנוכחית או בין אם במסגרת אחרת. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית