בולימיה

שלום, אני בת 27, כבר שבע שנים בולימית. לא מצליחה להפסיק. זה התחיל בצבא, ומאז אני מקיאה כל יום, לפחות פעם אחת, למעט שתי הפסקות של כחודש ימים כל אחת, לא הפסקות רצוניות - זאת אומרת, פשוט הפסקתי להרגיש את הצורך לאכול ולהקיא בשתי הפעמים האלו, והלוואי ויכולתי למצוא את הסיבה לכך. המחלה הזו הורגת אותי ומשביתה כל דבר טוב אצלי. נמאס לי לשקר לכל העולם ונמאס לי למצוא את עצמי עם הראש באסלה כל הזמן, ונמאס לי מתחושת ה"סמרטוטיות" אחר כך. אני רוצה לחיות. אני חייבת עזרה. הבעיה היא שאין לי כסף ללכת לטיפול. אף אחד מהקרובים אלי לא יודע, אפילו לא החבר שלי, ואני לא מוכנה לספר בשום אופן לאף אחד... אפשר לקבל עצה? תודה שקד

שקד, אי אפשר לטפל בבולמיה בלי לטפל בבולמיה. מהנסיון שלי והייתי גם בולמית קשה במשך מספיק שנים חלק מהסימפטום של הבולמיה הם השקרים וההסוואות. כל ההפרעה הזאת מתבצעת מאחורי הדלת הסגורה, עם הראש באסלה ומשאירה אותך לבד בסופו של דבר עם הצחנה. את חייבת עזרה, אבל אין לך כסף לטיפול, אז כל מה שנותר זה לחשוף את המחלה ולתת לעצמך לקבל את התמיכה הן הכלכלית והן הנפשית כדי לנסות להילחם בהפרעה. גם אני שנים רבות לא הייתי מוכנה לספר לאף אחד, עד שהבנתי שבלי לספר אני בחיים לא ינצל. המחלה הזאת הורגת וגורמת לתחושת חולשה פיזית ונפשית, היא מעכלת כל חלקה טובה. העצה היחידה היא דווקא זאת שאת יודעת, אבל אולי עדיין לא מוכנה להשלים עימה, לספר, לחשוף ולקבל את היד שתושט לך ואת דרך היציאה שתפתח לך. אני יודעת שלפני שנחשפתי פחדתי, הייתי היסטרית ולא הבנתי, איך אני יכולה לגלות את הסוד הנורא, פתאום כולם ידעו עד כמה אני מגעילה, אוכלת ומקיאה ומאוד חולה. אבל כשעשיתי את זה הרגשתי הקלה, במילא כולם יודעים משהו בסביבה, מנחשים שמשהו לא בסדר אצל הקטנה. אין מצב שאת מקיאה 7 שנים ואף אחד לא יודע. אולי מטאטאים, אולי מסתירים, אולי לא אומרים, אבל יודעים וזה מקשה יותר על הענינים. תתפסי אומץ, תספרי, לא לכולם, למי שתבחרי ותשיגי לה עזרה, כי את ראויה. יש חיים מאחורי הבולמיה, הם מוסתרים מתחת הסוד הנורא, אבל הם עדיין שם, מחכים להתראה ולשעה הנכונה. אני כבר 9 חודשים נקיה ועוד היד נטויה, עם טיפול ותמיכה ועזרה נכונה. שיהיה לך בהצלחה.

שקד שלום את חייבת לפנות לטיפול ונושא הכסף אינו חייב להיות מחסום. יש טיפולים רבים במסגרות של השירות הציבורי. לדוגמא, מחלקה לטיפול בהפרעות אכילה בתל השומר. להלן כתובת האתר של אביב, היכנסי ואולי צרי עימם קשר להכוונה יותר מדוייקת. http://www.solgar.co.il/aviv בברכה ד"ר אורן קפלן

היי שקד את חייבת לטפל בעצמך כי המצב שלך מחמיר ובכל יום. אני גם הייתי במחלה הזאת ואני בריאה כבר 4 חודשים בערך. יש לי המון מצבים בחיים שאני כ"כ רוצה להקיא.ולא רק מפחד ההשמנה,הבעיה שלי זה המון מצביים נלווים כמו כעס פנימי,שנאה ,לחץ,דיכאון,אבל אני משתדלת להיות חזקה ולעצור את עצמי וזה מאד קשה,כך שאני ממש מבינה אותך. אבל את חייבת לטפל כי 7 שנים זה לא נגמר ביום אחד,זה תהליך...שע"מ להתרפא צריך גם תמיכה. יש את תל-השומר -הפרעת אכילה-מבוגרים. 03-5305101 תתקשרי תבררי מס' פקס ותשלחי פקס שבו תפרטי כי את סובלת מבולמיה כבר 7 שנים וגם תצייני את כל ההרגשה שמעבר...והכי חשוב שאת כן רוצה לטפל בעצמך. את חייבת לפחות להציל את עצמך עכשיו -אני סבלתי שנה וחצי ולמרות שאני צריכה טיפול פסיכולוגי ,אני משתדלת להיות חזקה וגם אם זה קשה,לבד.כי רק את תעזרי לעצמך,אבל שוב מאד חשוב התמיכה ואת בטוח לבד לא תוכלי.זה קשה מדיי.