טיפול
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי הפסיכולוגית שלי אמרה לי שמתישהו הטיפול נגמר. חשבתי גם על זה, ולמרות שטיפול זה דבר קשה במיוחד הוא די "כייף", אני מרגישה צורך להגיע ולדבר, שזה דבר שלא הייתי עושה אף פעם. ואחרי כל פגישה אני כבר מחכה לפעם הבאה. מה אני יכולה לעשות ? איך אדע שכל הבעיות נעלמו? יכול להיות שבגלל זה אני מתחילה לחזור לעבר הלא טוב? כדי שהיא תדע שאני לא בסדר? תודה.
עדי, כל טיפול מסתיים בסופו של דבר. אני לא חושבת, שקיים מצב, שבו כל הבעיות נעלמות - המטרה של הטיפול (בין היתר) היא להקנות לך כלים טובים יותר להתמודדות. החיים, מעצם טבעם, מעלים שאלות ובעיות חדשות כל הזמן. במצב של "לפני טיפול" כל בעיה מעוררת מתח/חרדה/דכאון וכו'. במצב של "אחרי טיפול", הגישה משתנה - הבעיות לא תופסות מימדים מפלצתיים, יותר קל להתמודד איתן. תמיד אפשר לחזור לטיפול אחרי תקופה מסויימת. ייתכן ואת חוזרת אל הלא טוב, כדי ליצור מצב של התמשכות הטיפול. זה אומר, שאת עדיין לא בשלה לסיים את הטיפול. ובכל מקרה, גם התהליך של הסיום נמשך, בד"כ, תקופה מסויימת, שבה ניתנת לך האפשרות לדבר על מה המשמעות של הפרידה מבחינתך, איך את מתמודדת עם הסיום וכו'. HERA.
עדי שלום אולי מה שחשוב כעת אלו המחשבות בפני עצמן, מתי תדעי שאת יכולה ורוצה להתמודד לבד עם הבעיות, מתי עוצמתן תהיינה מספיק נמוכה כדי שתרגישי בטוחה ללכת, ומה משמעותה של הפרידה מהפסיכולוגית שלך. אני לא בטוח שיש לזה תשובות ברגע זה, אבל ההתעסקות בשאלות הללו משמעותית בפני עצמה, ואני מציע לך להביא אותן לטיפול. מעניין גם מדוע זה עולה כעת ועל איזה רקע הדברים נאמרו. בברכה ד"ר אורן קפלן