סוג של עצבים

שלום! אני נשואה כשנתיים ואם לעמית שבן שנה ושלושה חודשים. אני עובדת במשרה מלאה + ועמית מטופל ע"י מטפלת( בנוסף לעוד שני ילדים שקטנים ממנו) עמית ילד מאוד עצמאי ,משחק לבד,צופה בטלויזיה ילד רגיל. כבר שבועיים הוא שינה את תפוסת התנהגותו בהתבטאות בסוג של "עצבים". כאשר אינו מקבל את אשר הוא דורש הוא מתנהג כך: מושך לעצמו בשערות,ומכה תלוי מי נמצא בסביבתו. האם זו התנהגות נורמלית? איך צריך להתנהג איתו? אמא מודאגת...

איילת שלום ההתנהגות של עמית מעוררת סימני שאלה וצריך להקדיש לה מחשבה ותשומת לב. מדוע דווקא עכשיו ולא למשל לפני חודשיים? האם משהו השתנה בסביבה שלו כעת? איך מגיבים להתפרצויות הזעם שלו? יש במהלך ההתפתחות תגובות זעם טבעיות, אולם חשוב לדעת איך להתמודד איתן כדי לעזור לילד להתגבר על התחושה שבעקבותיה נוצרת התגובה הקשה. בהחלט רצוי להגיב, להסביר שוב ושוב, למנוע ממנו להכות. אפשר לעשות זאת ע"י "חיבוק דב" שמצד אחד מפסיק את ההשתוללות ושם גבולות אבל מצד שני נותן לו תחושה של החזקה וחום ללא אלימות נגדית. כדאי לעקוב אחר התנהגותו בזמן הקרוב, לראות מה מעורר את התגובות הנזעמות ולאחר שזה יהיה מובן יותר, יהיה גם קל יותר להרגיע את העוצמה. בברכה ד"ר אורן קפלן