ילדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/01/2003 | 21:08 | מאת: אורלי

שלום, יש לי שלוה בנים, בני 9, 6 ו 7 חודשים. התינוק היה מאושפז בבי"ח במשך 3 חודשים ואנו איתו. מאז שחזרנו הביתה, בני בן ה 6 חושש מאוד כשרואה שאני יוצאת מן הבית וכל הזמן מנשק את הינוק ומציק לו עד כדי כך שהתינוק בוכה. אני מבינה שכנראה הוא מקנא, אך מצד שני אני חוששת שיפגע בו למרות שאני הופכת אותו להיות שותף בטיפולו. מעבר לכך, אני מסבירה לו שכעת אחיו בריא ובכל פעם שאני יוצאת אני דואגת להשאירו עם מישהו? הפסקתי לעבוד בכדי לגרום בטחון לכולם. האם ניתן לעשות דבר נוסף? בתודה

19/01/2003 | 19:47 | מאת: adi

היי, לתת לו כל הזמן לבטא את התחושות, ואולי להיעזר בפסיכולוג אם זה כל כך פוגם באיכות חייכם. עדי

20/01/2003 | 00:23 | מאת: ד"ר אורן קפלן

אורלי שלום אישפוז ארוך בוודאי השפיע רגשית על כל בני המשפחה, וכל אחד מבטא זאת בדרך אחרת. אפשר להבין את החרדה שהתעוררה בבן ה 6, והיא קשורה למספר דברים, הן לדאגה אמיתית לאחיו, והן לקשר שלו עימכם. אני מציע לתת לזמן לעשות את שלו. תשומת הלב שאת נותנת כעת לכולם והעובדות הבריאותיות החיוביות ירגיעו לאט לאט את המצב. עם תוך חודש חודשיים אין רגיעה במצב ניתן להתייעץ עם פסיכולוג ילדים. בברכה ד"ר אורן קפלן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית