חרדות - התמודדות

היי כפי שכתבתי לך מזמן , הפסקתי עם התרופות , ואני בטיפול פסיכולוגי כבר בערך חודשיים , השיפור הוא עצום , חל שינוי במחשבות , בחוזק , אני מאמינה יותר בעצמי , אופטימית , שלווה ועוד. עכשיו - לחלק הרע , החרדות הפיזיות עדיין לא עוזבות אותי , כמעט כל יום יש לי סימפטומים של חרדה , שמחליפה פנים וצורות , אם זה בחילות , כאבי רגליים , מועקה ועוד. יכול להיות שלמרות שאני יותר אופטימית , לא תהיה לי ברירה ואצטרך לחזור לתרופות (סרוקסט וכאלה) , או שכדאי להמשיך להתאמץ , ולחכות שהגל יעבור , יש לציין שהפסיכולוגית שלי לא נוקטת עמדה כלשהי וטוענת שגם אם אקח כדורים וגם אם לא , זה לא ישנה מבחינת הטיפול , אבל אני מרגישה שללא כדורים אני יותר שווה, ועם הכדורים כאילו שאני מוותרת במלחמה . מצד שני - מי ייתן לי צל"ש שאני מתמודדת , כי כשרע לי אני לא נחמדה לסביבה , לבעלי , לילדים , אולי פשוט כדאי להבין שהחרדה שלי היא כרונית וזהו? סליחה על השאלה הארוכה אני נהנית לקרוא את תשובותיך ביי יונית

יונית שלום אני שמח לשמוע על השינוי לטובה. לגבי התרופות, במידה והן יעזרו לך בהחלט כדאי לקחת אותן, כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר ועם הפסיכולוגית. חבל שתדמית לקיחת התרופות תמנע ממך שיפור במצב. התגובות הפיזיולוגיות הן לעיתים תופעת לוואי של מה שהיה קודם, מעין הרגל של הגוף, וכמו בכל סוג של תגובה גופנית, לפעמים תרופות יכולות לעזור. חרדה היא תכונה טבעית של הגוף ואין צורך להרגיש כל כך רע ממנה. התיידדות עימה עשויה לשפר את המצב גם ללא כל שינוי אובייקטיבי בתגובה הגופנית. בברכה ד"ר אורן קפלן

היי יונית, אם אני אוכל להוסיף לדברי ד"ר קפלן, באמת החרדה מאד מפחידה ומאיימת כשלא יודעים מה היא ומאיפה היא הופיעה ומה גורם לתופעות ה"מוזרות" הללו שחשים. אך לטעמי, ברגע שבאמת יודעים שזוהי חרדה ומה לעשות, היא רוצה להיות "חברה " שלנו,אז צריך ללמוד לחיות עם זה. או על ידי כדורים, או על ידי הרפיות, או מדיטציה, או דמיון מודרך, או בניית חיים פחות מלחיצים, יותר רוגע, יותר רגעים של שקט, ביו- פידבק שיכול להחליש את התגובות למשלף במקרים של דריכות של הגוף או מיגרנות, או לחץ דם גבוה, או התקפי חרדה. מהידע שלי והניסיון שלי, כל אלו יכולים להחליש את החרדה ולאפשר לחיות עימה ביתר קלות. :)