עבר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לכל הפורום! הייתי רוצה לשאול שאלה שמאוד חשובה לחיים שלי כרגע...אני כבר שלושה חודשים בתוך מאבק עם עצמי נגד משהו שאני קורה לו דיכאון אך בטוח שהוא לא דיכאון ובאמת שלא הייתה לי שום סיבה להיכנס אליו וכמו לכל מחלה ללא תרופה הייתי כבר אצל הומאופת ופסיכולוג ואף אחד מהם לא הצליחו לתת לי תשובה ישירה אלא כל מיני תתי תשובות שמתייחסות לכל מיני סימפטומים של "המצב" הזה...אח שלי..שאני מאוד קשור אליו כבר חצי שנה בחו"ל..האם "המצב" שנכנסתי אליו לפני שלושה חודשים יכול ליהיות קשור בזה שאח שלי לא נמצא איתי...יהיה ראוי לציין שב"מצב" הזה 90 אחוז מההרגשה היא ניתוק מן הסביבה ואיבוד כיוון...טקט...מוסר... והכי חשוב איבדתי את עצמי וכל מה שהייתי פעם... ראוי גם לציין שאני מאוד מתעניין בעבר שלי ומייחס לו משמעות גדולה מאוד בחיים שלי...הייתי רוצה לדעת גם האם יש מושג בפסיגולוגיהל"ייחוס משמעות רבה לעבר ולמצב שבו אתה חוזר על העבר ושוע בו" מצטער על הפיסקה השמנה קיצרתי כמה שיכולתי... בתודה רבה מראש ובכבוד רב גיא
שלום גיא... מעניין אותי לדעת למה אתה מתכוון איבוד כיוון, טקט ומוסר...? אני יודעת למה אתה מתכוון, הייתי בדיכאון הרבה מאוד זמן. אני לא יודעת אם אתה באמת בדיכאון, כאשר היית אצל הפסיכולוג, מה הוא אמר לך? האם אתה מרגיש גם עצב? או אולי אפאתיה ואדישות? ציינת שאח שלך בחו"ל כבר חצי שנה. האם יש לך מישהו קרוב אליך מלבדו, שאתה יכול לשתף? או שאתה מרגיש לבד? אין לי מושג אם יש מושג כזה בפסיכולוגיה, אבל אני יודעת שהמון אנשים, כולל אני, מרגישים או הרגישו ככה. ברור שלעבר יש משמעות גדולה למה שקורה בהווה, אבל בגבול מסוים. אני אישית בטיפול כבר הרבה שנים, ומה שעזר לי להתגבר קצת על העבר זו דווקא התעסקות בו, והבנה שקודם כל- העבר הוא לא וורוד כמו שאנחנו עושים אותו (נוסטלגיה), ודבר שני שאפשר ללמוד ממנו, במקום לחזור על אותם הדברים, וליצור לעצמך הווה יותר טוב מהעבר שלך... בכל אופן, אתה ממש לא היחיד שמרגיש ככה, אני מאוד מבינה אותך ותאמין לי שיהיה בסדר. אתה רק צריך לרצות לעזור לעצמך...
נכון...אבל מה שאני מרגיש עכשיו זה שאני לא יכול להתקדם ולא בגלל העבר שהיה רע...לא התוכן של העבר אלא שאני לא יכול לחזור לעשות דברים שעשיתי בעבר בגלל איך שאני עכשיו....בעיקרון התכוונתי לחוסר טקט ומוסר לחלק מהסימפטומים של זה שאני מנותק מהסביבה והאדישות וכו' הייתי רוצה להזכיר שאני בן 16 מה שגרם לי לקשר את מה שאני מרגיש למשהו שכיח כמו איבוד הזהות וכו' העבר זה חלק קטן מהעניין ששייך לאופי אך "המצב" עצמו יצר את 90 אחוז מהבעיה פה שהיא איבוד הזהות שלי שאולי נובעת מזה שאח שלי נסע והוא היה כמרכיב חשוב לדעתי בחיים שלי. היו אנשים שהיו קרובים אליי..שאיבדתי את רובם בגלל המצב הזה ... אני יכול להבטיח שמה שאני מרגיש...לא מרגישים כי הפסיכולוג שלי עדיין לא מבין את זה...והשפה שאני מנסה להמחיש בה את המ שאני מרגיש תמיד תיהיה שטחית מאוד לעומת הרגש עצמו
גיא שלום נשמע שאתה מתלבט על הרבה דברים, וגם אם אתה סובל או סבלת מדיכאון העניין יותר מורכב מזה. השאלות וההתעניינות בעבר מייצגת משהו על התתלבטויות בהווה. בד"כ מחפשים פתרונות בעבר כאשר עולה שאלה משמעותית בהווה. והשאלה מה על הפרק, מה אתה מחפש ולא מוצא. יתכן בהחלט שנסיעתו של אחיך השפיעה עליך, אבל לא נשמע שזה הדבר היחיד. הטיפול הפסיכולוגי אינו תהליך מהיר בד"כ ולאור טווחי הזמן שציינת לא נשמע שנתת באמת הזדמנות לטיפול. דווקא בגלל שאתה מחפש סוג של מסע אל העבר ויש לך מחשבות עמוקות על עצמך בהווה, יתכן שתוכל להיעזר בטיפול הפסיכולוגי כעת. בברכה ד"ר אורן קפלן
גיא, יכול להיות שכרגע בשלב זה של חייך, ואני לא מתכוון להעליב או לרמוז משהו באיזושהיא צורה. אבל אתה עכשיו בגיל בו אתה מחפש את עצמך ואת הזהות שלך. יכול להיות שאתה מבולבל גם בקשר לזהות המינית שלך בשלב זה, יכול להיות שזה מה שמדכא אותך, אני מכיר הרבה מקרים של בחורים רבים כמוך שנכנסו לדיכאון בדיוק בשלב הזה כי הם לא יכלו להתמודד עם מה שבתוכם, מה שהם מרגישים. מה אתה חושב?