טיפול פסיכולוגי בילדים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, ברצוני להתייעץ עם פסיכולוג לפני כחודש נפטר אחי מסרטן, עקב מחלתו ופטירתו נעדרתי הרבה מהבית. ילדי לא הראו כל מצוקה כלשה )ילד בן 4 ילדה בת 7). הילדה התנהגה כרגיל בבית, עשתה שיעורים והראתה סימנים שהכל כרגיל. מסתבר שבבית הספר היא הצביעה כל יום ואמרה בפורום של הכיתה שהיא מאד עצובה שהדוד שלה חולה. המורה ואמרה שחלה ירידה משמעותית בלימודים והילדה לא מקשיבה. הבעיה של שהילדה משדרת ומספרת משהו אחד ומתנהגת בית משהו אחר. יש לי בעיה כללית איתה עם אמון, אני לא יודעת מתי היא משקרת ומתי היא דוברת אמת. האם אני צריכה לפות לטיפול עם הילדה. אבקש את דעתך, ואם כן האם תוכל להפנות אותי אני גרה באזור השפלה .
שלומית אני בהחלט לא הייתי משתמש במונחים של שקר ואמת. אם הילדה אמרה שהיא עצובה בכיתה שיש להניח שכך הרגישה. יתכן שהיא ניסתה לשמור על עצמה ולהתנהג כרגיל ומשהו בפנים הציק. מאחר ועבר זמן כה מועט מאז פטירתו של אחיך אני מציע לתת לדברים להתחיל ולחזור למסלולם. את תהיי יותר בבית ותוכלי לתת תשומת לב לילדים. אין צורך לרוץ לטיפול, אם תוך חודש נוסף תראי שיש בעיה אפשר לשקול מה לעשות. בינתיים חשוב לתת לילדה תשומת לב, להסביר לה מה קרה ולהפחית חרדות. חלק מהמצוקה נוצרת אצל ילדים (ובכלל) לא רק באופן ממוקד באדם שנפטר אלא מעצם החשיפה לנושא המוות, מהחשש שגם לך יקרה משהו וכדומה, דברים שבהחלט עלולים לעורר אי שקט וחרדה. בד"כ אלו דועכים מאליהם וצריך לתת לזמן לעשות את שלו. שלא תדעי עוד צער בברכה ד"ר אורן קפלן
תודה רבה על התייחסותך ותשובתך. אני בהחלט אקח לתשומת לבי את נושא תשומת הלב לילדה. בעניין האמת והשקר, לא התכוונתי ספציפית למקרה זה אלא באופן כללי. יש לי תחושה שאני לא יודעת מתי היא מוסרת לי דיוח אמיתי או שקרי לגבי מצבה החברתי. לדוגמא : המורהאורמת שהיא חברותית ומאד מקובלת בכיתה (כיתה א') והאילו היא מספרת שכמעט ואין לה חברים. מה עלי לעשות ? זוהי רק דוגמא אחת . אבל יש לי את התחושה שבהרבה דברים היא "מרמה אותי" מדובר בילדה מאד פקחית וחכמה, וגם מניפולטיבית מאד. מה עלי לעשות במקרים שכאלה. אודה לך אם תוכל לעזור לי בעצה או בהפנייה כלשהי. בתודה מראש